פרשת שי דרומי

שלט מהמחאה הציבורית

פרשת שי דרומי הייתה שרשרת אירועים, שהתרחשה ב-13 בינואר 2007, ובמהלכם ירה שי דרומי, חקלאי מחוות בודדים בנגב, בח'אלד אל-אטרש ובאיוב אל-הוואשלה, לאחר שפרצו לחוותו יחד עם שניים נוספים. אל-אטרש נהרג ואל-הוואשלה נפצע כתוצאה מהירי. מעצרו של דרומי עורר דיון ציבורי בשאלה האם רשאי אדם לירות בביתו שלו בפורץ או מסיג גבול, ובסופו של דבר הוביל לחקיקת שינוי בחוק העונשין, המכונה "חוק דרומי", שקבע הגנה מפני הרשעה פלילית בגין מעשים כמו אלה שביצע דרומי, בנסיבות דומות. דרומי זוכה על ידי בית המשפט מהאישום בהריגה.

הריגת הפורץ

שי דרומי

שי דרומי הוא חקלאי בעל חוות בודדים הסמוכה ליישוב מיתר. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, ב-13 בינואר 2007 בשעה 3 לפנות בוקר, הבחין דרומי בשניים מבין ארבעה פורצים שחדרו לחוותו. דרומי ירה בפורצים ופצע שניים מהם, אל-אטרש ואל-הוואשלה, והאחרים נמלטו. את הרובה, שהיה שייך לאביו המנוח, החזיק דרומי ללא רישיון. לפי דיווחים בכלי התקשורת, כשהגיעו השוטרים למקום הם מצאו את דרומי מנסה לבצע החייאה באל-אטרש, אך זה מת מפצעיו. גם נגד אל-הוואשלה הוגש כתב אישום על קשירת קשר לפרוץ לחווה, ובהמשך השנה אף נמצא אשם, ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. ב-2009, לאחר שריצה את תקופת מאסרו, נעצר אל-הוואשלה שנית לאחר שביצע שורת פריצות בצפון הארץ.

בעקבות האירוע נעצר דרומי והוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ב-15 ביולי 2009 זוכה דרומי על ידי בית המשפט מעבירות ההריגה והחבלה בכוונה מחמירה, אך הורשע בעבירה של נשיאת כלי נשק ללא רישיון. בסיום פסק דינה ציינה השופטת רחל ברקאי: "הספק הסביר, אותו עורר הנאשם, באשר להצדקת מעשה ההתגוננות שנקט, נותר מכרסם בליבי עד כי לא נותר לי אלא לקבוע כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר כי המשכו של הירי הפוגע בלתי סביר בעליל הוא".

הדיון הציבורי בעקבות האירוע

מעצרו של דרומי עורר מחאה ציבורית, בעיקר בקרב חקלאי הנגב ופעילי ימין, שראו בפעולתו הגנה עצמית מוצדקת מפני פשיעה חקלאית. הבלוגר אורי קציר השווה בין דרומי לברנרד גץ, אזרח אמריקני שבשנת 1984 ירה בצעירים שניסו לשדוד את כספו ברכבת התחתית של ניו יורק, וקבע כי "המשותף לשני המקרים הוא העובדה שהמותקפים הבינו כי לא יוכלו לסמוך על שום הגנה חיצונית כדי לשמור על שלומם ורכושם ונאלצו לפעול לשם כך בכוחות עצמם".

מנגד, ניסו אישי ציבור ערביים לקשור את ניסיון הפריצה לכך שחוותו של דרומי היא חלק מחוות הבודדים שנועדו, לדבריהם, לדחוק את הבדואים מאדמתם. אישי ציבור אחרים העלו טענה הפוכה, על כך שהרקע הוא השתלטותם של הבדואים על אדמות בנגב והתנכלויות חוזרות ונשנות, כולל גניבות חקלאיות מסיביות, לחקלאים בדרום.

"חוק דרומי"

בעקבות הפרשה הגישו חברי הכנסת כמה הצעות חוק שנועדו להגן על הפועלים בסיטואציה הדומה לזו של שי דרומי. הצעות אלה אוחדו להצעה אחת, שאושרה בכנסת ב-24 ביוני 2008, כתיקון לחוק העונשין, תיקון שנודע בציבור בשם "חוק דרומי".

במסגרת התיקון נוסף לחוק העונשין סעיף 34י1, שזו לשונו:

(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -

(1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;

(2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

(ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

משמעות תיקון זה היא כי ניתן להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורצים וגנבים, לצורך הגנה על רכוש. קודם חקיקת תיקון זה, לא ניתן היה להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורץ כהגנה עצמית, ואסור היה לפגוע בפורץ כאשר כוונתו לפגיעה או גניבת רכוש, ללא סכנה מוחשית לפגיעה בחיים. עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר שיש מעשים שייחשבו לבלתי סבירים בעליל ולא יוכלו לחסות תחת סעיף זה. כך, נקבע שנער שירה למוות באדם שהכיר שנכנס לחצר ביתו במסגרת סכסוך על עסקה למכירת אופנוע, לא יוכל ליהנות מסעיף זה, כיוון שהירי היה בלתי סביר בעליל בהתחשב במצב הדברים.

בהגדרות אלו עוקב החוק במידה רבה אחר המשפט העברי, בדין המקביל של גנב "הבא במחתרת", המתיר לפגוע בגנב, מתוך הנחה שהנפגע יאבק כנגד הגניבה, והחשש שהגנב יפגע בנפגע, אלא אם כן ברור ללא כל ספק כי לא יפגע גם אם יתנגדו לו (לדוגמה, אב הפורץ לבית בנו).

בראשית 2014 נעשה תקדים ראשון בשימוש בסעיף זה, כאשר בית המשפט שחרר ממעצר תושבי קלנסווה שדקרו למוות פורץ במהלך מאבק עמו.

פסק הדין במשפטו של דרומי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ב-15 ביולי 2009 פרסם בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הכרעת הדין בעניינו של דרומי. דרומי זוכה מאשמת ביצוע עבירה של הריגה ועבירה של חבלה בכוונה מחמירה, אך הורשע בביצוע עבירות בנשק (החזקה ונשיאה). בהסדר טיעון שהוגש לבית המשפט הוצע כי דרומי ירצה שישה חודשי עבודות שירות בניכוי החודש של תקופת מעצרו.

התיקון הנ"ל לחוק העונשין שנעשה טרם מתן פסק הדין, עמד לזכותו של דרומי, זאת לאור האמור בסעיף 5 לחוק:

"(א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה. .."

לאחר סיום עבודות השירות חזר דרומי למגורים בחוותו, כאשר כעזרה לדרומי ועקב חשש מנקמת דם, הוקם במקום מצפה שמירה של ארגון השומר החדש.

לקריאה נוספת

• שי עקיבא ווזנר "הגנה עצמית, דרישת הנחיצות וחובת הנסיגה: בשולי פרשת שי דרומי" מחקרי משפט כ"ז 315 (2011).

קישורים חיצוניים

• nrg מעריב, 2 הרוגים ו-4 פצועים מירי בדרום, באתר nrg‏, 13 בינואר 2007
• פ 1010/07 מדינת ישראל נגד שי דרומי - פסק הדין המלא

דעות:

• ניר קיפניס, הי דרומי, באתר ynet, 15 בינואר 2007
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אחמד טיבי, ג'ון ויין הדרומי, באתר הארץ
• רועי קונפינו ומרדכי קרמניצר, "הצעות החוק בעניין הרפורמה בהגנה עצמית (חוק שי דרומי)", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23262613פרשת שי דרומי