חופי ירדן

התזכרי ליל אביב?
מאת רחל המשוררת
חוֹפֵי יַרְדֵּן, סֻכַּת שָׁלוֹם, סִירָה שְׁבוּרָה וּבְתוֹכָהּ אֵשֵׁב אֶשְׁתֶּה מַתַּת מְנוּחָה אֶשְׁתֶּה עַד תֹּם. אָכֵן אֵדַע כִּי פֹּה הַכֹּל, מַה תְּבַקֵּשׁ תָּנוּעַ עוֹד. אָכֵן אֵדַע דִּכְפִין לְנוֹד וְאָתָה יִטֹל חוֹפֵי יַרְדֵּן, בִּרְכַּת בְּדִידוּת דְּמָמָה וָזֹהַר – וּבַלֵּב יָרֹן הָאֹשֶׁר הַשָּׁלֵו כְּמוֹ בַּיַלְדוּת.

חוֹפֵי יַרְדֵּן הוא אחת מארבע הטיוטות שכתבה רחל המשוררת. סגנון השיר ותוכנו תואמים את תקופת שהותה בדגניה. מלבד הנוסחה הרשמית, קיימת לשיר גם נוסחה משנית.

השיר בנוי משלושה בתים ומחורז בחריזה חובקת.

בשירה זה מחפשת רחל המשוררת את האושר מתוך העצב. את חופי הירדן היא מוצאת כ"סוכת שלום". כינוי שבמקורו נאמר על יום המנוחה, השבת, ואת עצמה היא רואה כ"סירה שבורה", כשחופי ירדן משמשים לה למעגן ומקום מנוחה. חופי ירדן שבשיר מזוהים עם תקופת שהותה בדגניה, מקום שאליו התקשרה מאוד.

אצל רחל, הבדידות שמאפיינת לדבריה את חופי ירדן דווקא נחשבת כברכה. הדממה משתלבת מבחינתה באור זוהר המשרה שלווה ואושר ילדותיים. רחל רואה במנוחה זו מתנה, ומאחלת לעצמה להתמיד בכך. מעבר לכך, היא אף תמהה על אחרים, אלו המתרוצצים וזקוקים למנוחה, וקוראת להם לבוא אל "סוכת השלום" שלה.

בין היתר, השיר מאופיין גם במשלב לשוני מהגדה של פסח, במילים "כָּל דִכְפִין - יֵיתֵי וְיֵיכֹל".

הערות שוליים

הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות ובידור, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.

tarbut

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28580881חופי ירדן