חוסר עכבות
בפסיכולוגיה, חוסר עכבות מתייחס לחוסר שליטה המתבטא בהתעלמות ממוסכמות חברתיות, אימפולסיביות, התפרצויות אגרסיביות והערכת סיכונים לקויה.[1][2] חוסר בעכבות משפיע על היבטים מוטוריים, התנהגותיים, אינסטינקטיביים, רגשיים, ותפיסתיים. חוסר עכבות הוא סימפטום שכיח שמופיע לאחר פגיעה מוחית, או גידול מוחי, במיוחד באונה המצחית וקליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית.[1][3]
התופעה יכולה לכלול ליקוי קוגניטיבי המתבטא בקצב עיבוד מידע, קשב, זיכרון, גמישות מחשבתית ופתרון בעיות.[3] התופעה גם מאפיינת את "שינויי האישיות" שנראים לעיתים קרובות אצל אנשים שעברו פגיעה מוחית בעקבות טראומה (אנ'). האינהיביציה חשובה לתפקוד התקין של המוח, המערכת המוטורית והמערכת הסנסורית. כמו כן, היכולת להפעיל עכבות התנהגותיות, היא תנאי חיוני לתכנון יעיל ולדחייה של תגובות אימפולסיביות.[1][3]
אירוע המלמד אותנו על הקשר הרב בין האונה המצחית של המוח והתנהגות הוא המקרה של פיניאס גייג'. לאחר התאונה שעבר גייג' הוא תואר על ידי הרופא שלו כ"עקשן, טרחן, ועם זאת גחמני, הפכפך, מתנדנד, אשר בתככנותו רוקם תוכניות רבות לעתיד אשר ננטשות עוד טרם שסיים לתכנן.... ילד ביכולותיו השכלית, אך עם התשוקות החייתיות של גבר חזק".[4]
מאפיינים
הערכת סיכונים לקויה
עלייה באימפולסיביות ונטילת סיכונים או שניהם נראים לעיתים קרובות אצל אנשים עם גידול מוחי, או נזק באונה המצחית.[5] אדם אימפולסיבי עשוי לקבל החלטה במהירות, מבלי להתחשב בהשלכות, מה שיוביל בסופו של דבר לחוסר שליטה עצמית. לעומת זאת, אנשים עם הערכת סיכונים לקויה כתוצאה מחוסר עכבות, יכולים להכיר בהשלכות אך לא ישקלו אותן; הם יקפצו על ההזדמנות הראשונה לזכות בסיפוק גם כאשר הסיכוי לקבל את אותו סיפוק הוא קלוש. התנהגותם מונעת על ידי תפיסת תועלת קצרת-טווח, ללא יכולת להתייחס לתוצאות השליליות ארוכות-הטווח.[5]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Handbook of neuropsychology, 2nd ed, Amsterdam: Elsevier, <2000-2003>, עמ' 103, מסת"ב 0-444-50376-5
- ^ Keanan J. Joyner, Allison M. Daurio, Emily R. Perkins, Christopher J. Patrick, The difference between trait disinhibition and impulsivity—and why it matters for clinical psychological science., Psychological Assessment 33, 2021-01, עמ' 29–44 doi: 10.1037/pas0000964
- ^ 3.0 3.1 3.2 Sergio E. Starkstein, Robert G. Robinson, Mechanism of Disinhibition After Brain Lesions, The Journal of Nervous and Mental Disease 185, 1997-02, עמ' 108–114 doi: 10.1097/00005053-199702000-00007
- ^ מערכת קהילת "רפואת הנפש", הפרעות התנהגותיות בפגיעות פרונטליות והטיפול בהן / ד"ר ירמי הראל..., באתר רפואת הנפש
- ^ 5.0 5.1 D. Floden, M. P. Alexander, C. S. Kubu, D. Katz, Impulsivity and risk-taking behavior in focal frontal lobe lesions, Neuropsychologia 46, 2008-01-15, עמ' 213–223 doi: 10.1016/j.neuropsychologia.2007.07.020
