חוות שלם

חוות שלם הייתה חווה בבעלות חברת הזרע בפאתיה הדרום-מזרחיים של תל אביב-יפו, דרומית לדרך לוד ומערבית למחלף מסובים.

היסטוריה

בשנת 1949 יזם מייסד חברת "הזרע", צדוק רוזנטל, הקמת חווה חקלאית לייצור זרעים. החברה חכרה שטח של 1,100 דונם באדמות הכפר אל-ח'ירייה שננטש במהלך מלחמת העצמאות. השטח היה חלק מאזור שלא סופח לאף אחת מהרשויות המקומיות שבסביבה (תל אביב-יפו, רמת גן או אזור), והיה לשטח גלילי.

האדריכל אריה שרון תכנן את המתחם, שבנייתו הסתיימה ב-1952. תוכננו 12 בתי מגורים ומבנה ציבור אחד, אך בסופו של דבר הוקמו חמישה בתי מגורים דו-משפחתיים. 10 המשפחות שהגיעו למקום היו משפחותיהם של מומחים חקלאיים שרוזנטל קיבץ מכל רחבי הארץ. הם התגוררו בבתים בחינם, אך זכותם זו הותנתה בכך שיעבדו בחווה. רוזנטל, יוצא קיבוץ גן שמואל, שאף להקים מודל קהילתי הדומה בחלקו לקיבוץ (התושבים התגוררו ועבדו יחדיו ומתחם המגורים הזכיר במראהו קיבוץ), אך התושבים קיבלו שכר עבור עבודתם והחזיקו ברכוש פרטי. הבתים נחשבו מרווחים בזמנם, וכל אחד מהם כלל שני חדרי שינה, פינת אוכל, מטבח, חדר אמבטיה, שירותים ושתי מרפסות.

תנאי המחיה בחווה היו קשים, בשל הבידוד היחסי בהם חיו תושבי החווה, הריחות העזים ממזבלת חיריה הסמוכה וריבוי היתושים והמזיקים. החל משנות ה-60, החלו דיירי החווה לנטוש אותה, ובשנת 1983 נטשה המשפחה האחרונה. בתי המגורים הנטושים ניזוקו עם השנים, ונטו לנפול. גם הפעילות החקלאית בחווה הופסקה בהדרגה, והמבנים ששימשו לייצור ואחסנת הזרעים הוסבו למשרדיה של חברת "הזרע".

מפת פארק אריאל שרון, שבתחומו נמצאת החווה

בשנות ה-80 הסתיים הסכם החכירה של חברת "הזרע", אך היא המשיכה להחזיק בשטח, ומינהל מקרקעי ישראל לא פעל לפנותה. לאחר שהתקבלה ההחלטה להקים את פארק אריאל שרון, בשנת 2005, דרש המינהל את פינויו של השטח. בסופו של דבר, חתמה המדינה בשנת 2012 על הסכם עם חברת "הזרע", לפיו המתחם יפונה תמורת 19.8 מיליון ש"ח^[1]. מתחם החווה עתיד להיות הכניסה המרכזית לפארק אריאל שרון. בתי המגורים שופצו, ויהיו חלק ממרכז המבקרים של הפארק.