חג (שיר)
| שיר | |
| סוגה | זמר עברי |
|---|---|
| שפה | עברית |
| כתיבה | רחל המשוררת |
| לחן |
יהודה אנגל פנחס גולדמן דוד זהבי |
חג הוא שירה של המשוררת רחל. התחבר בשבט תרצ"א 1931.
השיר נעשה אהוב ביישוב היהודי בארץ ישראל, הולחן על ידי יהודה אנגל,[1] על ידי פנחס גולדמן,[2] ועל ידי דוד זהבי.[3] נהגו לשיר אותו ביחיד או בצוותא באירועים חגיגיים.
נושא השיר הוא עמל היצירה השירית, המניעים להקמתה ולו בייסורים, המושווים לחרישה וזריעה, והבשלתה לתועלת בני האדם, בקציר בחג השבועות. מאז פרסומו, מעט לאחר חיבורו, צורף השיר אל מסכתות, סדרי פסח,[4] הקראות שירה בציבור.
מילות השיר
נִיבִים דּוֹבְרִים אֵלַי: זִרְעִינוּ | וְיֶלֶד רַךְ יָבוֹא אֵלַיִךְ | חֲרֹשׁ, חוֹרֵש, וּזְרַע, זוֹרֵעַ, |
לקריאה נוספת
- רחל בלובשטיין, חג, שירת רחל, תל אביב: הוצאת דבר, תרצ"ה-1935, עמ' קנה.
קישורים חיצוניים
חג, באתר ויקיטקסט- בארי צימרמן, מאמר שבעה ימים (ועל „ניבים דוברים אלי”), באתר bananot
הערות שוליים
- ^ ראו: חג, באתר זמרשת.
- ^ ראו: חג, באתר זמרשת.
- ^ ראו: חג, באתר זמרשת.
- ^ ראו: אמנון שמוש, כשהסדר בקיבוץ היה סדר, באתר mynet.
| שירת רחל | ||
|---|---|---|
| ספיח (1927) | זמר נוגה • אל ארצי • רחל • כאן על פני אדמה • אני • כנרת • הן יצאנו בסך • כוחי הולך ודל • מיכל • פגישה, חצי פגישה • יום בשורה | |
| מנגד (1930) | עקרה • ספר שירי • ואולי לא היו הדברים... • אם צו הגורל... • להקיץ ולדעת • זמר • גן נעול • העברת ידך • לא פעם, בקיץ • פשטתי יד לבקש רחמים • הוי ארצי הורתי • בלילה • שי • אקליפטוס • מנגד • זו הדרך • אני ואתה | |
| נבו (1932) | אביב • רק על עצמי • הנה אקח את מבט עיניך • בגני נטעתיך • על הגורן • עם שחר • חג • מתי • כה ציפיתי ליום והגיע • ליד החלון | |
| טיוטות ותרגומים | חופי ירדן • אל נא תשירי • התזכרי ליל אביב? • שיבה • אל גדר דחויה | |
29243823חג (שיר)