חברת התחבורה הפטרבורגית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חברת התחבורה הפטרבורגית
נתונים כלליים
חברת אם חברת הדלק הפטרבורגית
אוטובוס של החברה בדגם LiAZ-5256.25.
אוטובוס וולז'נין 5270.06.

חברת התחבורה הפטרבורגיתרוסית: Петербу́ргская тра́нспортная компа́ния) היא חברת תחבורה רוסית, חברה בת של חברת הדלק הפטרבורגית ומהווה מיזם פרטי בתחום תחבורת האוטובוסים בצפון מערב רוסיה. החברה משרתת 51 קווי אוטובוס בסנקט פטרבורג ובמחוז לנינגרד. צי האוטובוסים כולל 561 אוטובוסים.

היסטוריה

הדיווחים הראשונים לפיהם חברת הדלק הפטרבורגית מתכננת להשקיע בתחום תחבורת האוטובוסים הופיעו בפברואר 2005. ההנחה הייתה שהיא תוכל להפוך לבעלת מניות מרכזית בחברת PassajirAvtoTrans ובחברת גור-אלקטרוטרנס.[1] עם זאת, העסקה לא יצאה לפועל והחברה יזמה הקמת חברת אוטובוסים חדשה.

ב־21 במאי 2005 הוקמה "חברת התחבורה הפטרבורגית", שמייסדיה היו:[2] חברת הדלק הפטרבורגית וחברת הנפט של גטצ'ינה.

עם הקמת החברה כבר היה ידוע על השינויים הקרובים בתחום תחבורת האוטובוסים בסנקט פטרבורג, לפיהם מפעילות התחבורה יצטרכו לשרת קווי אוטובוסים חברתיים ומסחריים כאחד, כשבחירת הספקים תתבצע באמצעות מכרזים תחרותיים. הנהלת "חברת התחבורה הפטרבורגית" קיבלה את ההזדמנות לתכנן את פעילויות המיזם, תוך שהיא סומכת על סדר העבודה החדש. אלכסנדר אנטושבסקי, שעמד בעבר בראש אחת מחברות האוטובוסים הגדולות בפטרבורג (פיטראבטו) ומונה למנהל הכללי של חברת התחבורה הפטרבורגית.

ההנחה הייתה כי 200 אוטובוסים של Scania Omnilink יירכשו לצורך הסעת נוסעים בנתיבים חברתיים ו־600–800 אוטובוסים של מרצדס בנץ, פולקסווגן ויונדאי לנתיבים מסחריים.[3] חברת התחבורה הפטרבורגית החלה לבצע הסעות נוסעים בספטמבר 2005, כאשר 50 אוטובוסים של פולקסווגן LT46 נכנסו לנתיבים מסחריים בהפעלתה.[4] בנובמבר 2005 נכנסו לקו 10 אוטובוסים של Scania Omnilink.

בסוף דצמבר 2005 החלה חברת התחבורה הפטרבורגית לשרת בקווי האוטובוס בסרטולובו, עם אוטובוסים חדשים מדגמי LiAZ-5256.25 ו־Volzhanin-5270.06. בינואר 2006 נודעו תוצאות המכרז על הזכות להפעלת קווי אוטובוסים בסנקט פטרבורג. חברת התחבורה הפטרבורגית הוכרה כזוכת המכרז והיא הייתה אמורה לשרת 35 נתיבים חברתיים.

האוטובוסים הראשונים של החברה נכנסו לשירות בנתיבים החברתיים בסנקט פטרבורג ב־15 בפברואר 2006. באביב 2006, החברה החלה לשרת את כל הנתיבים החברתיים שקיבלה במכרז והיא הפעילה אוטובוסים מדגמי LiAZ-5256.25 ו־Volzhanin-5270.06. במרץ 2006 נכנסו לשירות 8 אוטובוסים חדשים מתוצרת סין, מדגם Yutong ZK6118HGA. בסוף פברואר 2006 נכנסו לשירות 75 אוטובוסים של GAZelle לנתיבים מסחריים, אך לאחר מספר חודשים הם נמכרו.

במרץ 2006, החברה החכירה 10 אוטובוסים LiAZ 5256.40, 4 אוטובוסים MAZ-103.060, 4 אוטובוסים PAZ-3205 ו־2 אוטובוסים מדגם מרצדס בנץ "Conecto" מחברת TT-Line, שהפסידה במכרז שנערך. במרץ 2006 מונה אלכסיי איווין, שכיהן בעבר בתפקיד סמנכ"ל PassajirAvtoTrans, כמנכ"ל חברת התחבורה הפטרבורגית. אחריותו כוללת את הניהול התפעולי של תחבורת האוטובוסים. במקביל מונה אלכסנדר אנטושבסקי לסמנכ"ל חברת הדלק הפטרבורגית והחל להתמודד עם הניהול האסטרטגי של תחום התחבורה של החברה.[5] בדצמבר 2011, חברת התחבורה זכתה במכרז שקיימה ועדת העירייה לתחבורה בנושא הזכות להפעיל שירות נתיבי נוסעים מסחריים וחברתיים בשנים 2012–2016.

בספטמבר 2014 ערך העיתון "פטרבורג העסקית" תחרות לקביעת חברת התחבורה המסחרית המצליחה ביותר של השנה וחברת התחבורה הפטרבורגית זכתה בפרס. רשת הקווים של החברה מכסה את כל נפות סנקט פטרבורג ופרבריה למעט פושקין וקרונשטאדט, כמו גם נפת ויבורג, וסבולוז'סק, קירוב וטוסנו במחוז לנינגרד, בנובגורוד ואסטוניה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30554787חברת התחבורה הפטרבורגית