זקירה בסרביץ'

זקירה בסרביץ' (בבוסנית: Zekira Besrević), היא חסידת אומות העולם, מוסלמית בוסנית. את התואר קיבלה בסרביץ' יחד עם רוזה סובר-דרגויה (Roza Sober-Dragoje), ידידתה הנוצרייה, על הצלתם של שני יהודים בעיר סרייבו בזמן השואה.

ערב פלישת הגרמנים ליוגוסלביה באפריל 1941 עבדו בסרביץ' בת ה-20 וסובר בת ה-19 במכון היופי של היהודי מורדו אלבחרי בסרייבו. תחת משטר האוסטשה הקרואטי נרדפו יהודים, סרבים וצוענים. כשנעצרה משפחתו של אלבחרי הצליח רק אלבחרי להסתתר, עם אחייניתו גרציה. בסרביץ' וסובר הגיעו לביתו של אלבחרי בעת האקציה, מצאו את אלבחרי וגרציה במחבוא ולקחו אותם לביתן.

המשטר קרא לתושבים מקומיים להשתלט על רכושם של יהודים, ובסרביץ' פנתה לשלטונות וביקשה את מכון היופי של אלבחרי. היא נענתה בחיוב, והיא וסובר הפכו למנהלות המכון. עם אישור פנייתן הביאו השתיים את אלבחרי וגרציה באופן מיידי למכון ושם הסתירו אותם במהלך היום. בלילות הסתובבו השניים במכון באופן חופשי ובסרביץ' וסובר נתנו להם מזון שהשיגו עבורם. סידור זה נמשך מספר חודשים, עד שהצליח מורדו אלבחרי להשיג מסמכים מזויפים לפיהם היה בעל זהות נוצרית, וכך התאפשר לו ולגרציה לעבור למוסטר שהייתה תחת שלטון איטליה. הם השיגו מסמכים מזויפים לאמה של גרציה ולאחיה בן העשר, וכך יכלו השניים לעבור לאי ראב, שהיה תחת שליטה איטלקית. בספטמבר 1943 חתמה איטליה על הסכם שביתת נשק עם בעלות הברית וגרמניה פלשה לאיטליה. אז הצטרפו בני המשפחה לפרטיזנים של טיטו, במחיצתם שרדו את השואה.

בשנת 2000 הכיר יד ושם בזקירה בסרביץ' וברוזה סובר-דרגויה כחסידות אומות העולם.