רבי זלמן חסיד
כינוי | רבי זלמן חסיד |
---|---|
פטירה |
ה' בחשוון ה'תקנ"א פרנקפורט |
מקום קבורה | פרנקפורט |
מקום פעילות | פרנקפורט |
תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
רבותיו | הבעל שם טוב; רבי אברהם אביש מפרנקפורט |
תלמידיו | החת"ם סופר |
אב | רבי שמריה |
נוסח מצבתו
|
---|
גאון רבי זלמן חסיד, הרב הגאון והחסיד המפורסם כמוהר"ר משולם זלמן בן מוהר"ר שמרי' זצ"ל פ"ט אשר שכן פה קהלתינו יע"א נפטר אור ליום ה' ונקבר למחרת ביום הנ"ל... יושב אוהלו אוהל קבע לתורה ולתעודה למד ולימד לאחרים והעמיד תלמידים הרבה וקיים בקימה שיש בו הידור מצוה וילאה כל פה לספר אף מקצת שבחו רוב פרישותו פרוש מאהבתו... |
[1] |
רבי משולם זלמן מירלש[2] (כונה רבי זלמן חסיד; אחר ה'ת"ף - ה' בחשוון ה'תקנ"א) היה מגדולי חכמי פרנקפורט, רב וראש ישיבה. רבו של רבי משה סופר.
ביוגרפיה
נולד לרבי שמריה (שמעריל) שהיה מלומדי הקלויז במנהיים[3]. לפי מקורות מאוחרים היה מתלמידיו של הבעל שם טוב[4]. למד אצל רבי אברהם אביש מפרנקפורט[3].
התגורר בפרנקפורט ונחשב לאחד מגדולי הרבנים[5]. החזיק בקשרים קרובים עם רבני העיר רבי פנחס הורוביץ בעל ה"הפלאה" ורבי נתן אדלר וכן היה ידידו הקרוב של של רבי ישעיה פיק ברלין[6].
היה עשיר גדול[1]. ביתו היה גדול ומפואר[7], ובגינת ביתו היה לו חדר לימוד מיוחד לימות הקיץ ושם היה לו גם מקווה[8]. בביתו היה בית מדרש[1] אשר חלק מיהודי העיר היו ממתפלליה הקבועים[9]. כן החזיק בביתו על חשבונו ישיבה והוא כיהן כראש הישיבה. כמה מגדולי ישראל היו מתלמידיו[7], מבין תלמידיו הנודעים היה החת"ם סופר[10].
בכתבי דורו הוא מתואר כאיש קדוש סגפן ופרוש אשר מעולם לא הפסיק ממשנתו[12]. תלמידו החת"ם סופר העיד שהיה לו גילוי אליהו[6].
נפטר טרם הגיעו לגיל 70 בה' בחשוון ה'תקנ"א ונקבר למחרת[1] בבית הקברות בפרנקפורט[2]. בין מספידיו היו: רבי פנחס הורוביץ, רבי נתן מז, רבי אברהם טריר ורבי ידידיה טיאה וייל[13].
קישורים חיצוניים
- עלים לתרופה, תשס"ח, שנה י"ג, גליון תקפ"ט, באתר היברובוקס.
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - מרחשון, תרצ"ג, עמ' 113, ה' מרחשוון, אות רצ"א, באתר היברובוקס.
- רבי נתן גשטטנר, שיחות מלוה מלכה - חלק ב, תשס"ז, עמ' ל"ז, באתר היברובוקס.
- כתב-יד, סדרי הלוויתו של רבי זלמן חסיד מפרנקפורט רבו של החתם סופר - חשון תקנ"א 1790. באתר קדם.
- רבי זלמן חסיד מפי הרב אהרן רייזמן.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רבי שלמה סופר, חוט המשולש, תרנ"ד, עמ' ב, בהערות.
- ^ 2.0 2.1 על פי כתב-יד, סדרי הלוויתו של רבי זלמן חסיד מפרנקפורט רבו של החתם סופר - חשון תקנ"א 1790. באתר קדם.
- ^ 3.0 3.1 רבי יעקב עמדין, שפת אמת, תרל"ז, עמ' ע"ד, חלק גת דרוכה; וראו: רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, אהל אברהם, עמ' 39, אות נ"ה.
- ^ נתן אליהו רוט, מאיר החיים - ג, תש"ס, עמ' קכ"ג, בהערות בשם האמרי חיים מויז'ניץ; רבי חנניה יוסף אייזנבך, כתר מלכות, תשע"ז, עמ' י"ד, שער ראשון, אות י"ג בשם רבי יוחנן סופר מערלוי (ובשם האמרי חיים הוא מביא שם ששהה אצל הבעל שם טוב משך שנתיים) קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יג, בני ברק: נחלת צבי, אלול תשנ"ו, עמ' ק"ו, חסידות והתנגדות בהונגריה. בשם השפע חיים מקלויזנבורג. ויש מפקפקים בזה, ראה ישורון חלק כ"ד.
- ^ ראו: רבי אברהם לוונשטאם, צרור החיים, ה'תרכ"ט, עמ' נא.
- ^ 6.0 6.1 רבי אהרן ולדן, שם הגדולים החדש, תשכ"ה (מהדורת צילום), עמ' 45, חלק א', מערכת ז', אות כ'.
- ^ 7.0 7.1 רבי אברהם שטרן, מליצי אש - מרחשון, תרצ"ג, עמ' 113, ה' מרחשוון, אות רצ"א.
- ^ שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן יח; שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רז.
- ^ ראו: ישורון - חלק כד - תשע"א, עמ' רס"ז, ברית פנחס.
- ^ בשו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קצז הוא מונה אותו ביו רבותיו רבי נתן אדלר ורבי פנחס הורוביץ אשר "תלי"ת לא זזה ידי מתוך ידם ולא חסרתי מהם". הוא מביא מהלכות רבו זה בשו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן יח; שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רז.
- ^ כתב-יד, סדרי הלוויתו של רבי זלמן חסיד מפרנקפורט רבו של החתם סופר - חשון תקנ"א 1790. באתר קדם.
- ^ על מצבתו נכתב ש”היה נוהג פה בחסידות ובפרישות ובהתמדה גדולה בלימוד התורה ימים ולילות סמוך לארבעים שנה והעמיד תלמידים”. בפנקס הקהילה נכתב עליו בין היתר:”... וילאה כל פה לספר שבחו מרוב פרישותו מאהבת המקום. וכל ימיו סיגף את עצמו בסיגופים רבים...”[1]. בכתב יד שבה מובא סדרי הלוויתו נכתב”... שפרש מכל תענוגי עוה"ז והיה מתבודד בתפילות ותחנונים בקדושה ובטהרה, ולא פסיק פומיה מגירסא...”[11].
- ^ ראו: עלים לתרופה, תשס"ח, שנה י"ג, גליון תקפ"ט.