רבי שלמה זלמן אוסובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף זלמן אוסבסקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה זלמן אוסובסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 ביולי 1883
א' בתמוז תרמ"ג
קרלין
פטירה 26 ביוני 1941 (בגיל 57)
א' בתמוז תש"א
סלבודקה
למד ב ישיבת מיר

רבי שלמה זלמן אוסובסקי (או אוסבסקי, בכתב יידי אוסאווסקי; א' בתמוז ה'תרמ"ג, 1883 - ה'תש"א, 1941) היה מרבני ליטא, ואב בית דין בסלבודקה.

קורות חייו

רבי שלמה זלמן נולד בקרלין לרבי יוסף ברוך אב בית דין סלובודקה, בצעירותו למד בישיבת מיר. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה, ושימש כרב בעיר קופיאנסק.

לאחר מכן מונה לר"מ בישיבה לצעירים שייסד הרב אהרן בקשט בפולטבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לסלובודקה והיה לאחד מאברכי הקיבוץ של ר' איצל'ה מפונביז'.

נישא לבתו של אב בית הדין של נרינקישוק רבי אריה לייב וולפרט. לאחר מספר שנים נתמנה לכהן כרבה של סלובודקה.

המינוי בסלובודקה

בשנת תרצ"ד לאחר פטירת רבי משה מרדכי אפשטיין, הגיע חתנו רבי יוסף זוסמנוביץ לסבלבודקה, לאחר ששהה מספר שנים בירושלים. מטרת חזרתו הייתה על מנת לקבל את ירושת חמיו רבנות פרבר סלבודקה. שאלת מינויו עוררה סערה ופולמוס כחלק מ'פולמוס המוסר', עקב התנגדותו של רבי יוסף ללימוד המוסר. ראשי הישיבה התנגדו מאחר שלטענתם אם ישב בעיר בקביעות ינהו אחריו בחורים שיהנו מהלימוד עמו, וסמכות הנהלת הישיבה תיפגם. אך בני הקהילה המקומית הסכימו למינויו של הרב זוסמנוביץ. מאחר שכך, פרשה ישיבת סלובודקה מהקהילה והקימה קהילה עצמאית שבראשה התמנה הרב זלמן אוסובסקי. בשנת תרצ"ו עזב הרב זוסמנוביץ את רבנות סלבודקה והחל לכהן כרבה של וילקומיר. על מקומו נבחר גיסו רבי משה סקארוטי. הרב סקארוטי היה מקובל על הנהלת הישיבה, שלא חששה שרבנותו תפריע לניהול הישיבה. הרב אוסבסקי נשאר אף הוא ברבנותו והיתה בין שני הרבנים הראשיים אחווה ורעות[1].

הטבח בסלובודקה

בימים הראשונים לכיבוש הנאצי בסלבודקה, בליל יום חמישי ב-26 ביוני 1941 (א' בתמוז ה'תש"א[2]), נערך טבח גדול על ידי תושבי המקום, כאשר 800 איש נרצחו באותו הלילה בתוכם נרצח רבי שלמה זלמן. הוא נרצח בזמן שלמד בביתו בעת ששהה בחדר לימודו. רבי שלמה זלמן נקשר ונרצח, לאחר מכן העמידו את גופתו בחלון ביתו לאחר התעללות, על מנת להרתיע את שאר יהודי המקום. יחד איתו נרצחו אשתו ובנם, יהודה שהיה אז בן 30, מחברי כולל קובנה[3]. באותו הלילה נספו עוד רבים מבני ישיבת סלבודקה, ביניהם רבי שרגא פייבל הורוביץ ר"מ בישיבה ועוד.

וכך מתואר טבח אותו לילה:

כן הציתו בתים על יושביהם מבני ישראל שנשרפו חיים בלהבות, הטביעו יהודים עטופי טליתות במימי ה'ויליה', התעללו במאות אנשים חיים שנחטפו והובלו לככר גדולה מחוץ לעיר, שמה כילו בהם חמת יצריהם האפלים במכות ובשאר עינויים. ששים יהודים נרצחו בראש חוצות קובנא, בחצר מוסך של מכוניות, במוטות ברזל לעיני המון גדול של ליטאים צוהלים…

'קובנה היהודית בחורבנה'

כתביו

רבי שלמה זלמן כתב חידושים רבים, אך רק מעט מהם נשתמרו במארעות השואה. כמו כן החל בהדפסת ספרו "כרם שלמה", שבשל פרוץ מלחמת העולם השנייה לא הושלמה הדפסתו.

בשנת תרפ”ג פורסם בקובץ “בית ישראל” (הוצאת כולל קובנה בסלובודקה) מספר מערכות גדולות מחידושיו.

בנוסף לכך בקובץ ”כנסת ישראל” מובאים מאמרים שכתב: בדין כוחו כגופו (שבט תרצ”ח), משיחותיו של הסבא (סיון תרצ”ח) ו”עומק הלב” ניסן–אייר–סיוון תרצ”ט.

כמו כן מעת לעת, הובאו בקובצי 'בית ישראל' משיחותיו של הסבא, שכתב וערך.

בסוף ספר יד כהן, נדפס קונטרס מאת רבי זלמן אוסובסקי.

קישורים חיצוניים

מחידושיו:

הערות שוליים

  1. ^ יצחק אלחנן גיברלטר, יסר יסרני, חלק א עמ' 651, בני ברק תשס"ז.
  2. ^ במקורות אחרים מופיע: כ"ח בסיון.
  3. ^ סוף שו"ת ממעמקים, של אפרים אשרי.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27876690שלמה זלמן אוסובסקי