זהירה כמאל
| לידה |
1945 (גיל: 80 בערך) ואדי אל-ג'וז, ירושלים |
|---|---|
| מדינה | הרשות הפלסטינית |
| השכלה | אוניברסיטת עין שמס, אוניברסיטת ירדן |
| תפקיד | שרה לענייני נשים בממשלת הרשות הפלסטינית |
| תקופת כהונה | 12 בנובמבר 2003 – 27 במרץ 2006 |
| מפלגה | האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני |
זהירה כמאל (בערבית: زهيرة كمال; נולדה ב-1945) היא פוליטיקאית פלסטינית שהקימה את איגוד ועדות הפעולה של נשים פלסטיניות וכיהנה בתפקיד השרה לענייני נשים בממשלות השנייה והשלישית של אחמד קריע. היא מכהנת בתפקיד המזכירה הכללית של מפלגת האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני (פידא), וחברה בקרן יאסר ערפאת (ער').[1]
ביוגרפיה
זהירה נולדה בשנת 1945 בוואדי אל-ג'וז, ירושלים, למשפחה מרובת ילדים עם שבעה אחים צעירים ממנה,[2] היא סבורה שבגלל העובדה הזו היא נותרה רווקה.[3] במהלך מלחמת העצמאות עברה משפחתה לתקופה קצרה ליריחו. היא השלימה את לימודיה בבית הספר התיכון אל-ממוניה, ולאחר מכן ניהלה מאבק מול הוריה שהעדיפו לחסוך עבור השכלתם של אחיה. רק אחרי ששבתה רעב, שלחו אותה הוריה ללימודי תואר ראשון בפיזיקה תעשייתית וכימיה באוניברסיטת עין שמס בקהיר.[4] כסטודנטית הצטרפה לאיגוד הכללי של סטודנטים פלסטינים. בהמשך, בשנת 1978, השלימה לימודי תעודה בחינוך באוניברסיטת ירדן.[1] לאחר מלחמת ששת הימים חזרה לירושלים ממצרים, כדי לעבוד כמורה באונר"א במשך שלושה חודשים, ולאחר מכן כמורה בבית הספר טירה בין השנים 1978-1989.[5]
בשנת 1979, היא נעצרה מנהלית למשך שישה חודשים בגין השתתפות בהפגנות המחאה על הסכמי קמפ דייוויד. בעקבות הקמת ועדת הפעולה של הנשים הפלסטיניות, היא נותרה במעצר בית בין השנים 1980 ל-1986.[4][5][2]
בשנות ה-90 הייתה אחת משלוש נשים ששותפו במשא ומתן להסכמי השלום[1] ונסעה לוועידת מדריד ב-1991.[4] משנת 1995 עד 2004, כיהנה בתפקיד מנכ"לית המחלקה לתכנון ופיתוח השתתפות נשים במשרד התכנון ושיתוף הפעולה הבין-לאומי,[6] ולאחר מכן קיבלה את תפקיד השרה לענייני נשים בממשלות השמינית[7] והתשיעית[8] של הרשות הפלסטינית בראשות אחמד קריע.[5][9]
באפריל 2011, כמאל נבחרה לתפקיד המזכירה הכללית של מפלגת האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני,[10] והייתה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה.[1][3] באפריל 2019 התפטרה מתפקידה כמזכ"ל המפלגה בשל השתתפותה בממשלתו של מוחמד אשתייה.[11] עם זאת, הלשכה המדינית של המפלגה דחתה את התפטרותה.[12]
כמאל מכהנת כחברת דירקטוריון במספר ארגונים, בהם המרכז לנשים לסיוע וייעוץ משפטי, איגוד נשות העסקים הפלסטיניות (ASALA), ועדת הנשים הבין-לאומית לשלום פלסטיני-ישראלי צודק ובר קיימא והמרכז ללימודי נשים בירושלים. היא כתבה מספר מאמרים ומחקרים על נשים פלסטיניות, העצמת נשים, שלום והסכסוך הישראלי-פלסטיני, נשים ואזרחות וחיזוק תפקידן של נשים.[13]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 السيدة زهيرة كمال/ عضواً - مؤسسة ياسر عرفات, web.archive.org, 2020-08-19
- ^ 2.0 2.1 Zahira Kamal | American Friends Service Committee, web.archive.org, 2019-10-21
- ^ 3.0 3.1 زهيرة كمال: أول زعيمة لحزب فلسطيني - سياسة - تقارير وترجمات - الإمارات اليوم, web.archive.org, 2020-03-11
- ^ 4.0 4.1 4.2 Zahira Kamal - latimes, web.archive.org, 2016-06-02
- ^ 5.0 5.1 5.2 زهيرة كمال - ذاكرة القدس, web.archive.org, 2019-07-19
- ↑ زهيرة كمال (احتلت الأراضي الفلسطينية) | WikiPeaceWomen – العربية, web.archive.org, 2020-03-11
- ↑ הרכב הממשלה הפלסטינית השמינית (בערבית)
- ↑ הרכב הממשלה הפלסטינית התשיעית (בערבית)
- ↑ زهيرة كمال أول وزيرة لشؤون المرأة, web.archive.org, 2020-01-26
- ↑ Swaying in the Crosswind - Los Angeles Review of Books, web.archive.org, 2017-11-10
- ↑ زهيرة كمال تستقيل من منصبها أمينا عاماً لـ"فدا", web.archive.org, 2020-08-19
- ↑ مكتب سياسي "فدا" يرفض استقالة زهيرة كمال ويؤكد المشاركة بحكومة اشتيه - وكالة وطن للأنباء, web.archive.org, 2020-08-19
- ↑ Zahira Kamal - Inclusive Security, web.archive.org, 2017-11-10
זהירה כמאל40820442Q42897037