זאריה (מודול)
זאריה (ברוסית:Заря) - מודול ראשון של תחנת החלל הבין-לאומית. הוא נבנה ברוסיה אך מהווה חלק של המרכיב האמריקאי של תחנת החלל. מודול שוגר לחלל בשנת 1998.
תיאור המודול
אחריות על בניית ותקצוב המודול החדש הייתה על ארצות הברית. מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל זכה במכרז לבניית המודול כאשר נתן הצעה זולה באופן משמעותי מהמתחרה, חברת בואינג. בהתאם לתנאי החוזה במקביל לבניית המודול נבנה מודול עתודה זהה.
_module.svg)
מטרת המודול הינה אחסון ציודים ומצרכים, אספקת חשמל למערכות תחנת החלל ובקרת גובה מסלול תוך שימוש במדחפים.
בתכנון המודול נוצל ניסיון שנצבר בתכנון ובנייה של חללית TKS שהיה גם בסיס לבניית מודולים של תחנת החלל מיר. צורת המודול הוא גליל גליל באורך של כ-1.26 מ' וקוטר עד 4.1 מ'. הנפח הפנימי הינו 71.5 מ"ק. אספקת חשמל מבוצעת תוך שימוש בפאנל סולארי שמסוגל לספק 3 קו"ט. בנוסף לכך הותקנו 6 סוללות מצברים ניקל-קדמיום. לבקרת גובה מסלול הותקנו 38 מדחפים בהספקים שונים. 16 תאי דלק מתאימים לאחסון 6 טון דלק. על המודול הותקנו 3 תאי עגינה.
השיגור בוצע ב-20 בנובמבר 1998 מכן שיגור מס' 81 בעזרת משגר מדגם פרוטון. לאחר 15 ימים לאזור המודול התקרב מעבורת החלל אנדוור במסגרת משימה STS-88. מתא המעבורת הוצע מודול יוניטי והוא חובר לתא עגינה קדמי של מודול "זאריה" בעזרת יחידת מעבר. בהמשך צוות המעבורת פעל לחיבור מערכות שונות בין המודולים ולהתקנת ציוד חיצוני.
עד לשנת 2000 מתקני המודול היו אחריות על אספקת חשמל למערכות תחנת החלל, בקרת גובה וויסות חום. בשנת 2000 רוב הפעילויות הועברו למודול "זבזדה". בהמשך עם בניית תחנת החלל הבין-לאומית התפקיד היחיד של המודול היה אחסון. פאנל סולארי הועבר למצב מקופל בשנת 2002 כדי לאפשר בנייה של מבנה מסבך בסיסי.
ב-18 בנובמבר 2000 לתא עגינה "נדיר" חוברה חללית מטען פרוגרס M1-4 עם ציוד ומצרכים.
ב-16 במאי 2008 לתא עגינה "נדיר" חוברה חללית מטען פרוגרס M-64 עם ציוד ומצרכים.
בשנת 2010 לתא עגינה "נדיר" חובר מודול "ראסווט".
מודול תוכנן ל-15 שנות פעילות וכבר עבר את האורך החיים התכנוני.
מודול עתודה זהה שנבנה נוצל כבסיס לבניית מודול "נאוקה".
קישורים חיצוניים
- תיאור המודול באתר נאס"א
- תיאור המודול (ברוסית)
- תיאור מפורט
38718357זאריה (מודול)