ז'יל-ז'רו סאלייז'

ז'יל-ז'רו סאלייז' (בצרפתית: Jules-Géraud Saliège; ‏1870, מוריאק (אנ') כ-120 ק"מ מדרום-מערב לקלרמון-פראן - 1956, טולוז) היה כומר, קרדינל קתולי, ארכיבישוף, איש המחתרת הצרפתית וחסיד אומות העולם מצרפת.

קורות חיים

סאלייז' למד לימודי דת בפריז והוסמך לכמורה בשנת 1895. הוא לימד בסמינרים דתיים במספר מקומות יישוב ונשא במספר תפקידים בהיררכיה הדתית הקתולית המקומית ביישובים אלה. במלחמת העולם הראשונה היה כומר צבאי.

משנת 1925 היה סאלייז' הבישוף של העיר גפ (אנ') בדרום-מזרח צרפת. משנת 1928 היה קרדינל, ולאחר מכן הארכיבישוף של טולוז עד מותו.

פעילותו בתקופת השואה

סאלייז' היה דמות משמעותית בהתנגדות הצרפתית לנאצים.

בקיץ 1942, עם תחילת גירוש יהודי צרפת על ידי הגרמנים והצרפתים, היו צופים יהודים במואסק (אנ') פעילים במחתרת, וחיפשו מקומות מסתור ליהודים. תנועת הצופים היהודיים בצרפת פעלה באופן מחתרתי בתקופת שואת יהודי צרפת וארגנה מחתרת ששמה היה "השישית" - la sixième. המחתרת ארגנה מסתור לילדים יהודים, בין היתר במנזרים. שם הוסתרו הילדים ואף בני נוער ומבוגרים יהודים במסווה של תלמידים, פרחי כמורה או אנשי צוות.

אחיות המסדר הקתולי שחיו ליד לוון, ביישוב אברלה (אנ') שבבלגיה, עברו לצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה, והתיישבו במחוז טארן וגארון בדרום-מערב צרפת. נזירות אלה ואחרות נענו לפנייתו של סאלייז' ולבקשתו להסתיר יהודים. במנזר באובילאר (אנ') נענתה אם המנזר, מארי פלאסיד (Marie Placide), לבקשתם של ז'יל-ז'רו סאלייז', הבישוף של טולוז, ושל פייר-מארי תאה, והסתירה 40 ילדים יהודים. השניים גינו בפומבי את מדיניותו האנטישמית של משטר וישי ואת רדיפות היהודים. רוב הילדים הללו הוברחו ממחנות ריכוז בצרפת, בהם גירס, סטפון (אנ') וריווזאלט לפני גירושם מצרפת למחנות ריכוז והשמדה במזרח, והיה צורך למצוא להם מסתור. שוטרים צרפתים ואנשי השלטון הנאצי ביצעו מדי פעם חיפושים אחר ילדים יהודים, אך הילדים היהודים שהוסתרו במנזרה של פלאסיד לא נתפסו ושרדו את השואה.

לאחר השואה

בשנת 1946 הועלה סאלייז' לדרגת קרדינל על ידי פיוס השנים עשר.

סאלייז' הוכר על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם, כאות הוקרה על מאמציו להציל יהודים בתקופת שואת יהודי צרפת ועל עמדתו העקבית והפומבית נגד הנאצים, שהייתה כרוכה בסיכון עצמי.