ז'אן רובר-אודן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ז'אן אז'ן רובר-אודן (בצרפתית: Jean Eugène Robert-Houdin; 6 בדצמבר 1805 - 13 ביוני 1871) היה קוסם צרפתי. נחשב לאבי הסגנון המודרני של מופעי הקסמים.
חייו הקודמים וכניסתו לעולם הקסמים
רובר-אודן נולד בבלואה שבצרפת ב-6 בדצמבר 1805. אביו היה שען, אך ביקש שבנו ילמד משפטים. רובר-אודן למד באוניברסיטת אורליאן, אך נמשך יותר לעולם השענות ובמשך תקופה קצרה עבד כשען ואף בנה בובות מכניות. כאשר הגיע לידיו במקרה ספר ללימוד קסמים, התחיל להתעניין מאוד באמנות זו והחל לקחת שיעורים מחובב קסמים מקומי. כשהרגיש שהוא מוכן עבר לטור, הקים עסק לייצור שעונים ובמקביל הופיע כקוסם. תפנית מרכזית בחייו הייתה בכך שהפך לשולייתו של הקוסם 'דה גריסי'.
הישגים מרכזיים
רובר-אודן נחשב כ-"אבי הקסמים המודרניים". לפניו, קוסמים הופיעו רק באזורים מסחריים ובירידים. רובר-אודן, שהופיע עם קסמיו בטרקלינים ובמסיבות פרטיות החליט להפוך את הבמה לטרקלין והיה הראשון שהעלה מופעי קסמים בתיאטרון. הוא בחר ללבוש בגדים רשמיים, טוקסידו, כובע צילינדר וכפפות לבנות כמו שלבש קהלו המכובד ובכך העלה את תדמית המקצוע. רבים מן הקוסמים היום מחקים זאת על ידי לבישה של ז'קטים רשמיים, אך קוסמים רבים אחרים רואים בכך אופנה ישנה ובוחרים ללבוש לבוש עדכני. דוג הנינג היה הראשון שהתנגד לסטריאוטיפ ובחר במראה מודרני. כמו כן אימץ רובר-אודן חידושים מדעיים וטכנולוגיים ויצר קסמים המתבססים עליהם.
אחיזות עיניים שביצעו המנהיגים הדתיים שלהם עודדו את ערביי אלג'יריה למרוד כנגד הקולוניאליסטים הצרפתים. ב-1856, נפוליאון השלישי, ששלט בקיסרות השנייה, שלח לאלג'יריה את רובר-אודן, בתקווה שיבצע קסמים מרשימים יותר, ובכך יפחית מרצונם של התושבים למרוד. קסמיו של רובר-אודן הצליחו בביטול השפעתם של המולות באזור והערבים החלו לפחד ממנו. בתכסיס אחד, הוא איפשר לאחד מן הערבים לירות בו כדור שסומן מראש, אך במקום להרוג אותו, הקליע התגלה בין שיניו. לאחר ביצוע קסם זה האמינו המקומיים כי הוא יכול לעשות הכל. רובר-אודן לא היה אמן-האשליות הראשון שביצע את תפיסת הקליע ורבים אחריו אימצו את גרסתם האישית לאפקט.
קסם מפורסם נוסף בו השתמש כדי להוכיח שהקסמים הצרפתים הרבה יותר חזקים מאשר הטכניקות של השאמאנים המקומיים היה "הקופסה הקלה-כבדה". הוא הציג קופסה ריקה עם תחתית ממתכת שכל אחד יכול להרים והזמין את הגברתן שבקהל להרימה, דבר שעשה המתנדב בקלות. לאחר מכן, על ידי כך שהפעיל אלקטרומגנט אשר החביא מתחת לרצפה, הפך רובר-אודן את הקופסה לבלתי-ניתנת להזזה, והוכיח שבאמצעות "כוחו" הוא יכול לגרום ללוחמים האלג'יריים החזקים ביותר להיכשל בהרמת הקופסה. הוא מצא לנכון שהתכסיס יהיה הרבה יותר מרשים אם יטען שהוא יכול לגרום לגבר חזק להיות חלש מכדי להרים קופסה שאפילו ילד קטן יכול להרים, ולא שהוא גורם לקופסה להיות כבדה יותר.
עוד טריק המצריך תפעול מכני הוא "עץ התפוזים" אשר היווה שימוש לקוסם האפוני בסיפורו הקצר של סטיבן מילהאוזר, "Eisenheim The Illusionist" (אייזנהיים אמן האשליות), אשר עובד לסרט בשם "אמן האשליות".
מקריאת הביוגרפיות של רובר-אודן עולה כי רובר-אודן הקדיש את כל חייו לעולם הקסמים. הוא ביצע תכסיסים בקביעות, העלה רעיונות חדשים והופיע אפילו בחופשותיו. אשתו הייתה מעורבת לעיתים קרובות בתכסיסיו החדשים והחכמים במיוחד. רובר-אודן הכריז כי בוצעו על ידי שימוש באמצעים "שקריים" ובאחיזת עיניים כדי שתינתן לו הסמכות לבצעם וכדי שלא יאשימו אותו במעשי כישוף.
אשליות מפורסמות
אשליית הקופסה הקלה-כבדה- בעזרת מגנט שהוצב מתחת לשולחן במרכז הבמה, שלט רובר-אודן במשקלה של קופסה שהונחה על השולחן. לאחר שהכין מבעוד מועד את האשליה הזו, הזמין הקוסם מתנדבים מהקהל לנסות ולהרים את הקופסה מן השולחן. טרם הזמנתם של המתנדבים, הקפיד רובר-אודן להרים את הקופסה בעצמו בקלילות, ולהוכיח לקהלו שהיא אכן קלה.[1]
אשליית עץ התפוזים- בשיאה של האשלייה, רובר אודן "הצמיח" תפוזים תוך מס' שניות, אל מול קהלו המשתומם. לפני הצגת האשליה ביקש רובר-אודן ממתנדבת מהקהל לתת לו את מטפחתה, ולאחר ש"כיווץ" אותה בידו והעלימה, פנה להעלים מס' פריטים נוספים לקול תשואות הקהל. לאחר מכן הציב עוזרו עץ תפוזים ללא פירות על השולחן שעמד במרכז הבמה, שהחל מצמיח פירות לפי פקודתו של רובר-אודן. בסופה של האשליה חילק הקוסם את הפירות לקהל, כדי להוכיח שהם אמיתיים, למעט פרי אחד שנשאר על העץ. לפי פקודתו של הקוסם, נפל הפרי מהעץ ונעלם, רק כדי להופיע במטפחתה של המתנדבת מהקהל.[2]
אשליית הקליע המסומן- אחת האשליות המפורסמות שפיתח רובר-אודן היתה ירי של קליע מסומן לעברו. האשליה נעשתה לרוב בעזרת בנו של רובר-אודן, אך במקרים אחרים הזמין מתנדבים מהקהל לנסות ולירות בו. הקליע שנורה מהאקדח "נעצר" בין שיניו של הקוסם, לתדהמתם של הנוכחים.
מורשתו
ביתו בבלואה פתוח לציבור כמוזיאון ותיאטרון.
האוטוביוגרפיה המוזרה ביותר של רובר-אודן היא "The Memoirs of Robert-Houdin". עבודתו וחייו מתוארים בספר השלישי (World of Wonders) של סדרת ספרי הטרילוגיה של רוברסון דייוויס (Deptford Trilogy).
הקוסם האמריקאי התאום של אשף ההיחלצויות הארי הודיני (נולד בשם אריך וייס) אימץ את שם הבמה "הודיני" כהעתקה של אחיו התאום. הוא האמין, באופן שגוי, שה -"י" בסוף המילה אומרת בצרפתית "העתקה". מאוחר יותר הודיני 2 איבד מהערכתו לרוברט-אודן (עצמו) - ולראיה, הספר שכתב, "חשיפת פניו האמיתיים של רוברט-אודן (הודיני 2)" - (The Unmasking of Robert-Houdin (1908."
קישורים חיצוניים
פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ ריאיון עם הקוסם גידי ליבנה על חייו של רובר הודן. ״טה-דה!״ באתר ״כאן״- רן לוי, על הקשר שבין קסמים וטכנולוגיה, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
- ז'אן רובר-אודן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ז'אן רובר-אודן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ז'אן רובר-אודן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Ripley's Believe It or Not!, How Robert-Houdin Quelled A Rebellion With Illusions And Magic, Lethbridge News Now (באנגלית)
- ^ snho, The Secret of Jean Eugène Robert-Houdin's "Marvelous Orange Tree" Act, HobbyLark (באנגלית)
ז'אן רובר-אודן34324253Q379773