ולדימיר קורולנקו
 | |
| דיוקנו של ולדימיר קורולנקו | |
| לידה |
27 ביולי 1853 ז'יטומיר, מחוז ווהלין, רוסיה |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 1921 (בגיל 68) פולטבה, הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה |
| לאום | אוקראיני |
| עיסוק | סופר ועיתונאי |
| סוגה | פרוזה |
| נושאי כתיבה | עממיות, האדם הפשוט ברוסיה, מאבק הקיום האנושי |
ולדימיר גַלַקְטיונוביץ' קוֹרוֹלֶנְקוֹ (ברוסית: Влади́мир Галактио́нович Короле́нко; באוקראינית: Володимир Галактіонович Короленко; 15 ביולי (ע"פ הלוח הגריגוריאני: 27 ביולי) 1853, ז'יטומיר – 25 בדצמבר 1921, פולטאבה) היה סופר רוסי ממוצא אוקראיני, עיתונאי, מהפכן ופעיל ציבור בתחום זכויות האזרח במשטר הצאר, בעת מלחמת האזרחים ברוסיה ובשנות השלטון הסובייטי. מרבית יצירותיו הספרותיות של קורולנקו הושפעו מילדותו באוקראינה ומגירושו לסיביר בעקבות פעילותו הציבורית. לאחר שחזר מגלותו בסיביר עסק ביצירה ספרותית ובכתיבה פובליציסטית בבמות מרכזיות, ולצדן בפעילות ציבורית ערה.
קורלנקו עמד לעזרתה של יהדות רוסיה כאשר נכח במשפט בייליס וסקר אותו בעיתונות תוך שהוא מביע עמדה תומכת ומגוננת על הנאשם וטוען לחפותו המלאה. יוצרים עבריים אחדים עמדו עמו בקשר פורה, כגון אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) וזאב ז'בוטינסקי. יצירותיו תורגמו לעברית וראו אור בהוצאות לאור עבריות בארץ ישראל ובגולה משלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
רחוב על שם קורלנקו נמצא בעיר תל אביב, ליד רחוב אמיל זולא, סמוך לשדרות בן-גוריון פינת דיזנגוף.
יצירות עיקריות
- סיפורו של בן זמני, 1906-1921.
- בחברה רעה, 1885.
- המְּנַגֵּן העִוֵּר, 1886.
יצירותיו שתורגמו לעברית
- המְּנַגֵּן העִוֵּר: ספור, ולדימיר קורולנקא [=קורולנקו]; תרגום: א' דרוינוב, פייטרקוב – [ורשה]: דפוס בעלכאטאווסקי: תושיה, תרס"א-1900. (מהדורות נוספות: הנגן העור: מסה, תל אביב: אמנות, תשכ"ז. הנגן העור, (עברית: נילי מירסקי; ציורים: עטרה אופק), תל אביב: עדי, תשל"ג; מהדורה נוספת: ירושלים: כתר, 1988. המנגן העִוֵּר, מאת ו' קורולנקו; תרגם ש' יזרעאלי; איורים: מ' אריה, תל אביב: יסוד, תשל"ז).
- מני קדם: ולדימיר קורולנקא, א) מנחם בן יהודה (ספור-אגדה): ב) צללים (פנטסיה), (תרגום: א' סגל), ורשה: תושיה, תרנ"ט.
- חלומו של מקר, תרגם: א"ז רבינוביץ, יפו: ספריה חקלאית (סדרת "ספריה בכפר", יב), תרע"ט. (מהדורה נוספת: תל אביב: גינזבורג, [תרפ"ז?].)
- בלי לשון, וו' קורולנקו; תרגם: א"ז רבינוביץ, תל אביב: דפוס אחדות, תרפ"ח.
- כתבים, תרגם א"ז רבינוביץ, תל אביב: דפוס ספר, תרצ"ו.
- מבחר ספוריו, ולדימיר קורולנקא, (מתרגמים על ידי א' דרויאנוב),פרנקפורט: הוצאת אמנות, [תרפ"ג?]. (מהדורה נוספת: תל אביב, 1937).
- ההכרח: אגדה מזרחית, ול' קורולנקו, (תרגם: תהום [פסבדונים]), תל אביב: שטיבל, תרפ"ט. (ראה אור גם בספריית תרמיל, בלוויית הסיפור "טיהל שומר המסילה" של גרהארט האופטמן בתרגום ישורון קשת, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשל"ה).
- ילדי המרתף, ו"ה קורולנקו; מרוסית: אביגדור המאירי, תל אביב: ישרעאל [יזרעאל], 1946. (מהדורה נוספת: תשט"ז).
- ספורי קורולנקו לילדים, תרגם: ח. אמיר; עבד וערך: ז. אריאל, תל אביב: מאור, תשי"ג-1952.
- ספורי סִבִּיר: ועוד ספורים, עברית: י ליכטנבום, תל אביב: יבנה, [תשי"ד]. (מהדורה נוספת: תשכ"ג-1963).
- סיפורים, ו"ג קורולנקו, (תרגם: חיים תרסי), תל אביב: עמיחי, 1966.
לקריאה נוספת
- יעל ויילר ישראל, חליפין של תרבות – מקרה הסופר הרוסי קורולנקו והיהדות, האומה 202 - מרץ 2016
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ולדימיר קורולנקו |
27653754ולדימיר קורולנקו