ויקטור קפיסיוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ויקטור קפיסיוסגרמנית: Victor Capesius; מיארקוריה, 7 בפברואר 1907גפינגן, 20 במרץ 1985) היה פושע מלחמה אס אס שטרובנפירר (SS-Sturmbannführer) (רב-סרן), רוקח במחנה הריכוז דכאו (1943-1944) ובמחנה ההשמדה אושוויץ (1944-1945).

ביוגרפיה

לימודיו

אביו של ויקטור היה רופא ואמו הייתה רוקחת. הוא סיים את בית הספר היסודי שלו במקום הולדתו (אזור של מתיישבים גרמנים ברומניה), את בית הספר התיכון בסיביו. הוא החל את לימודיו ברוקחות באוניברסיטת קלוז' והמשיך את לימודיו בווינה, שם קיבל את תעודת הרוקח ב-1933. משנת 1934, ביקר רופאים ורוקחים בטרנסילבניה כתועמלן רפואי של הקונצרן אי גה פארבן. הוא שירת בצבא הרומני, שם עבד גם כן כרוקח והגיע לדרגת סרן.

במלחמה

לאחר הצטרפות רומניה למדינות הציר, הוא עבר לוורמאכט במסגרת הסכם גרמני-רומני ב-1943 ונתן שירותי רפואה בוורשה, ברלין ודכאו. בוורשה הועבר לוואפן אס אס כסרן (SS-Hauptsturmführer). משנת 1944 נכנס לשרת כרוקח במחנה הריכוז אושוויץ. שם עבד כעמיתו של יוזף מנגלה והשתתף בסלקציית האסירים ברמפות הסלקציה באושוויץ-בירקנאו. הוא היה אחראי גם על הניהול האדמיניסטרטיבי של הגז להשמדה ציקלון בה.

במהלך שהותו באושוויץ, קאפיסיוס גנב חפצי ערך מתוך חפציהם האישיים של יהודים שהגיעו אל הרמפה וכן לקח זהב שנשלף מסתימות שיניים של הגופות. הייתה לו גישה לזהב מכיוון שזה היה בשליטתם של רופאי השיניים של המחנה, איתם חלק את מרפאת התרופות שלו. קאפיסיוס שלח את הזהב הגנוב לאחותו לשמירה עד לאחר המלחמה. הוא נמלט מהצבא האדום הסובייטי שהתקרב ונלקח בשבי על ידי הצבא הבריטי.

אחרי המלחמה

לאחר שחרורו למד הנדסת חשמל באוניברסיטת שטוטגרט עד שזוהה על ידי ניצול אושוויץ. לאחר מכן נלקח למעצר על ידי האמריקאים, אך מכיוון שלא הצליחו להוכיח דבר, שוחרר באוגוסט 1947. לאחר מכן הועסק בבית מרקחת בשטוטגרט, ואחר כך הפך לעצמאי ב-1950 באמצעות הרכוש של שיני זהב ששדד מהנרצחים, והפעיל בית מרקחת בגפינגן. מאוחר יותר פתח גם סלון יופי ברויטלינגן.

מעצר וכלא

הוא נעצר שוב ב-1959 ובילה שמונה שנים במעצר לפני משפט. במשפט אושוויץ השני בפרנקפורט, ב-20 באוגוסט 1965, הוא נידון לתשע שנות מאסר בגין השתתפותו ברצח שמונת אלפים קורבנות, אך כבר בינואר 1968 שוחרר. לאחר מכן עבד כשכיר בבית מרקחת שנרשם מחדש על שם אשתו פרדריקה (פריצי). הוא לא התחרט על מעשיו עד מותו.

הוא נידון קודם למוות, שלא בפניו, במה שנקרא משפט גטו צפון טרנסילבניה שנערך בקלוז'-נאפוקה בין ה-22 במאי לבין ה-31 במאי 1946.[1]

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ A per vádiratában csak dr. Kapesius N néven szerepel, sőt a személyi adatait is tévesen közlik, azt állítva, hogy szászrégeni születésű lakos. (בכתב התביעה שצו הופיע רק בשם ד"ר נ. קפיסיוס וכל פרטיו האישיים היו שגויים)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34180883ויקטור קפיסיוס