ויקטור עזריה

פרופ' ויקטור עזריה (2017)

ויקטור עזריה (באנגלית: Victor Azarya; נולד ב-1 במרץ 1946) הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

עזריה נולד באיסטנבול, טורקיה ללוסי ואמיל עזריה, וגדל והתחנך שם. אמו הייתה עקרת בית ואביו עסק בסחר טקסטיל. אחותו הצעירה, זיוה דה אסקינזיס, הייתה מורה למתמטיקה בתיכון צרפתי לבנות (Notre Dame De Sion), ומתגוררת באיסטנבול. בשנים 1952–1957 למד בבית ספר יסודי (Sisli Terakki Lisesi), בית ספר פרטי שהוקם על ידי מהגרים מסלוניקי והיה ידוע כבית ספר פרוגרסיבי. בשנים 1957–1960 למד בחטיבת הביניים (College St. Michel), בית ספר קתולי שנוהל על ידי אנשי דת צרפתיים ושפות ההוראה בו היו צרפתית וטורקית. בשנים 1960–1964 למד בבית הספר התיכון האמריקאי רוברט קולג' , ששפות ההוראה בו היו אנגלית וטורקית. השפות השונות בהן התחנך, בנוסף לשפת הלאדינו ששמע בבית הוריו, הקנו לו מגיל צעיר, שליטה בארבע שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית וטורקית.

לאחר סיום התיכון הגיע לישראל והחל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1964–1968 למד לתואר ראשון בסוציולוגיה ומדע המדינה. בשנים 1968–1970 למד לתואר שני בלימודי אפריקה.

לאחר מכן נסע לארצות הברית ולמד בשנים 1970–1973 לתואר שלישי באוניברסיטת שיקגו. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בבני הפולבה (Fulbe) בצפון קמרון, ולצורך עבודת השדה הוא שהה באזור זה באפריקה. עבודת הדוקטורט התפרסמה מאוחר יותר גם כספר.

בשנת 1973 חזר לישראל כעולה חדש והתמנה למרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנים 1974–1975 שירת שירות סדיר בצבא בחיל התותחנים.

בשנים 1987–1991 שימש כראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

בשנת 1991 הופקד על הקתדרה ע"ש רוז אייזקס בסוציולוגיה.

בשנת 2006 פרש לגמלאות, אך הוא ממשיך את פעילותו המחקרית-אקדמית, כולל השתתפות בכנסים בארץ ובחו"ל והדרכת תלמידי מ.א. ודוקטורט. בין תלמידי הדוקטורט שהנחה בעבר ניתן למנות את פרופ' דפנה בירנבוים-כרמלי, ד"ר דריה מעוז וד"ר עידן ירון. הסטודנטית האחרונה שהנחה בעבודת הדוקטורט הייתה מויה טניס, נינתו של פרדיננד טניס, אחת מהדמויות המרכזיות בסוציולוגיה הקלאסית.

במהלך השנים שהה במעמד של פרופסור-אורח במחלקות לסוציולוגיה בכמה אוניברסיטאות בארצות הברית: באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1978-1979), באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל (1985-1986), באוניברסיטת פנסילבניה (1986-1987), ובמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת וייק פורסט בווינסטון סיילם (2001-2002). כמו כן שהה במעמד של עמית-אורח בהמוזיאון הלאומי לאתנולוגיה (יפן) (1994-1995) ובמרכז ללימודים אפריקניים באוניברסיטת ליידן, הולנד (1995-1996).

בשנים 2003–2006 כיהן כנשיא ה-13 של האגודה הסוציולוגיה הישראלית.

מחקרו

עזריה חקר בעיקר חברות בארצות אסיה ואפריקה והתמקד באופי היחסים בין המדינה בהתהוותה לבין מגזרים שונים בחברה, מידת שילובם של מגזרים אלה במדינה או התרחקותם ממנה, וביחס המדינה ליזמות כלכלית ולפלורליזם תרבותי. חקר גם את השפעת האתניות על ניהול קונפליקטים. בנוסף לכך חקר קהילות אתניות ודתיות בירושלים (במיוחד ברובע הארמני בעיר העתיקה), והתמקד במיוחד בעירוב בין קודש וחול בחיי היום יום של העיר.

שירותו הצבאי עורר אצלו עניין בחקר יחסי צבא וחברה בישראל ומקומו של הצבא בהיווצרות תרבות ישראלית.

במהלך השנים מאז כתיבת עבודת הדוקטורט הוא המשיך לגלות עניין מחקרי רב בעמים נוודים ובחברות פסטורליות (חברות של רועים) ובמידת שילובם במדינות החדשות השונות שקמו בטריטוריות הוותיקות בהן התגוררו.

בשנים האחרונות התמקד בהשפעת התיירות הבינלאומית על גלובליזציה ושוליות (מרגינליות). כחלק מעניינו המחקרי וסקרנותו לתרבויות ולעמים שונים הוא ביקר ביותר מ-100 ארצות שונות בכל יבשות העולם.

בתקופת כהונתו כנשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית חקר גם את הפרקטיקה הסוציולוגית בתוך האקדמיה הישראלית ומחוצה לה.

משפחתו

נשוי למיריי לבית סלטי, ילידת טורקיה גם היא, שעבדה, עד יציאתה לגמלאות, כעובדת סוציאלית בסוכנות היהודית והייתה מעורבת בעליית יהודי אתיופיה לישראל. אב לשניים (בן ובת).

מתגורר בשכונת תלפיות, ירושלים.

פרסומיו

ספרים ומונוגרפיות

• Dominance and Change in North Cameroon, Beverly Hills: Sage, 1976.
• Aristocrats Facing Change: The Fulbe in Guinea, Nigeria and Cameroon, Chicago: University of Chicago Press, 1978.
• State Intervention in Economic Enterprise in Pre-Colonial Africa, University of California, Los Angeles, African Studies Center, 1981.
• The Armenian Quarter of Jerusalem: Urban Life Behind Monastery Walls, Berkeley: University of California Press, 1984.
• Victor Azarya and Paul Eguchi (eds.), Unity and Diversity of a People: The Search for Fulbe Identity, Osaka: National Museum of Ethnology, 1993.
• Nomads and the State in Africa: The Political Roots of Marginality. Aldershot: Avebury, 1996.
• ,Victor Azarya et al. (eds.), Pastoralists under Pressure? Fulbe SocietiesConfronting Change in Africa. Leiden: Brill, 1999.

מבחר ממאמריו

עזריה פרסם יותר מ-40 מאמרים. להלן מבחר מהם:

• תנועות מרי באפריקה הקולוניאלית, המזרח החדש, כרך כ"ב, חוברת 3 (87), תשל"ב/1972, עמ' 290–306.
• הרובע הארמני בירושלים, אלי שילר (עורך), ספר זאב וילנאי ב': מבחר מאמרים בידיעת הארץ, ירושלים, הוצאת אריאל, 1984.
• Azarya, Victor; Kimmerling, Baruch (1980). "New Immigrants in the Israeli Armed Forces". Armed Forces and Society. 6(3): 455–483.
• The Israeli Armed Forces, in Morris Janowitz and Stephen D. Wesbrook (eds.), The Political Education of Soldiers, Beverly Hills: Sage, 1982: 119-147
• Azarya, Victor; Chazan, Naomi (1987). "Disengagement from the State in Africa: Reflections on the Experience of Ghana and Guinea". Comparative Studies in Society and History. 29: 106–131.
• Jihad and Dyula States, in Shmuel N. Eisensenstadt et al. (eds.), The Early State in African Perspective, Leiden: Brill, 1988: 109-133
• Globalization and International Tourism in Developing Countries: Marginality as a Commercial Commodity, Current Sociology, 52 (6) November 2004, pp. 949-967.
• Academic Excellence and Social Relevance: Israeli Sociology in Universities and Beyond in: Sujata Patel (ed.), Handbook on Diverse Sociological Traditions, London: Sage, 2010, pp.245-256.
• Haifa and Izmir: Striking Similarities between Two Mediterranean Cities, Proceedings of the International Symposium on Mediterranean History, Culture and Politics, Izmir: Izmir Mediterranean Academy, 2014

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של התאחדות יוצאי טורקיה בישראל - פרופ' ויקטור עזריה (דף בפרק "ישראלים טורקים מצטיינים")
• אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים - פרופ' ויקטור עזריה (דף אישי)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35889583ויקטור עזריה