ויל קימליקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויל קימליקה
ויל קימליקה, 2007
ויל קימליקה, 2007
תחומי עניין ליברליזם רב תרבותיות אזרחות זכויות מיעוטים
הושפע מ ג'ון סטיוארט מיל, ג'ון רולס, רונלד דבורקין, ג'רלד כהן

ויל קימליקהאנגלית: Will Kymlicka; נולד ב-1962) הוא פילוסוף קנדי הידוע בשל הגותו במדע המדינה, ובמיוחד בשאלת הרב תרבותיות.

קימליקה משמש כפרופסור למדע המדינה וראש הקתדרה למחקר קנדה באוניברסיטת קווינ'ס באונטריו וכן כפרופסור אורח בתוכנית ללימודי הלאומיות באוניברסיטה המרכז-אירופית בבודפשט שבהונגריה.

קימליקה קיבל את התואר הראשון בפילוסופיה ובמדע המדינה באוניברסיטת קווינ'ס ב-1984 וב-1987 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד בהנחיית ג'רלד כהן. מאז עוסק קימליקה בכתיבה בנושא הרב תרבותיות והוא נחשב לאחד ההוגים המובילים בנושא זה, וספריו תורגמו לשפות רבות. קימליקה לימד במספר רב של אוניברסיטאות בקנדה ומחוצה לה, וכן שימש כיועץ לממשלת קנדה.

הגותו

עיקר הגותו של קימליקה עוסקת במתן הצדקות ליברליות לזכויות קבוצתיות לקבוצות מיעוט, אותן הוא מחלק לשתי קטגוריות בסיסיות. קבוצות מהגרות, או פוליאתניות, ומיעוטים לאומיים (כמאורים בניו זילנד). קימליקה פירט את הקריטריונים לפיהם קבוצה אתנית יכולה להחשב, לדעתו, למיעוט לאומי:

  1. הקבוצה נוכחה, כקבוצה, בעת ייסוד המדינה.
  2. לקבוצה היסטוריה קודמת של ממשל עצמי.
  3. לקבוצה תרבות משותפת.
  4. לקבוצה שפה משותפת.
  5. לקבוצה מוסדות ממשל עצמי.

על פי קריטריונים אלו, שתי קבוצות המיעוט הראויות להחשב כ"מיעוטים לאומיים" בקנדה הן האומות הראשונות ובני קוויבק דוברי הצרפתית. קימליקה טוען כי קבוצות אלו ראויות לזכויות קבוצתיות שתוענקנה להן על ידי המדינה מטבע תפקידם המיוחד וההיסטוריה הייחודיות שלהן באומה הקנדית. לקבוצות פוליאתניות, לדעת קימליקה, טענה פחותה לזכויות כאלו, מכיוון שהן באו למדינה מרצונן, ולכן בעלות מחויבות מסוימת לאינטגרציה ולהתאמה לנורמות של המדינה בה בחרו. בה בעת קימליקה מודה בבעיה שנוצרת על ידי פליטים, אם מעימותים או מרעב, וקבוצות מיעוט כאפרו אמריקאים, שלא הגיעו לאמריקה מרצונם.

בספרו "אזרחות רב תרבותית" (Multicultural Citizenship; ‏1995) טוען קימליקה כי זכויות קבוצתיות למיעוטים תואמות את ההגות הליברלית ומתאימות במיוחד, אם לא נדרשות במפורש, במצבים מסוימים. הוא מציין שלוש זכויות מסוג זה: זכויות ייצוג מיוחדות (כאפליה מתקנת בשדה הפוליטי), זכויות לממשל עצמי, וזכויות פוליאתניות (כגון פטור לסיקים מחבישת קסדות ברכיבה על אופנוע).

אבחנה שקימליקה מבחין, החיונית להגנה הליברלית על זכויות קבוצתיות למיעוטים, היא בין הגנה חיצונית ומגבלות פנימיות. קימליקה טוען שהגנה חיצונית על קבוצות שונות חיונית על מנת לקדם את השוויון (על אף שאסור להן להתיר דיכוי או ניצול כבמשטר האפרטהייד בדרום אפריקה). מגבלות פנימיות, עם זאת, אינן יכולות להיות מוצדקות מנקודת ראות ליברלית, בשל כך שהן מגבילות את האוטונומיה של היחיד, על אף שבמקרים מסוימים ניתן להעניקן לקבוצות מיעוט.

הגות בנושא זכויות האדם

הביקורת הליברלית על זכויות קבוצתיות היא כי הן בעייתיות בשל כך שהן מתייחסות לאדם כנושא של זהות קבוצתית, ולא כסוכן חברתי אוטונומי. לדעת קימליקה ביקורת זו מופשטת מדי, ומוגזמת. הבעיה האמיתית בזכויות קבוצתיות למיעוטים, והדרך בה ניתן להתייחס אליהן במסגרת דמוקרטיה ליברלית היא עמוקה יותר. קימליקה מבחין בין זכויות קבוצתיות "טובות", זכויות קבוצתיות "רעות" וזכויות קבוצתיות "בלתי נסבלות".

  1. זכויות קבוצתיות "רעות" (מגבלות פנימיות) הן חוקים הנכפים על ידי הקבוצה על היחיד המשתייך אליה במסגרת היחסים הפנימיים בין חברי הקבוצה. רובן מגבילות את החברים היחידים בשם הסולידריות הקבוצתית. קבוצות יכולות להגן על עצמן מטענות של קבוצות פמיניסטיות על קיפוח של נשים, בטענה כי מתן שוויון פנימי לנשים יסכן את התפקיד המסורתי של האישה בחברתם, ואת השלמות הקבוצתית. קימליקה טוען כי בכך יש סכנה לדיכוי היחיד בתוך הקבוצה. מגבלות פנימיות יכולות לשמש לשימור מערכות אבסולוטיסיטיות, אלימות וכופות. מגבלות פנימיות הנאכפות על ידי החוק הן לכן רעות, ולרוב אינן צודקות, ומנוגדות לרוב לאידיאלים ליברליים.
  2. זכויות קבוצתיות טובות (הגנה חיצונית) מתייחסות ליחסים בין קבוצות שונות. קבוצות מיעוט דורשות הגנה על זהותן הלאומית בהפחתת הפגיעות של הקבוצה להחלטות של קבוצות חיצוניות או של החברה בכללותה. לכן יש להעניק להן את הזכות למיסוי עצמי, שירותי בריאות, חינוך וממשל עצמי.

פרסים

ב-2004 קימליקה קיבל את פרס קילאם של המועצה הקנדית לאומנויות.

פרסומים נבחרים

  • "Immigration, Multiculturalism, and the Welfare State" (Ethics & International Affairs, Volume 20.3 Fall 2006)
  • Politics in the Vernacular: Nationalism, Multiculturalism, Citizenship (Oxford: Oxford University Press, 2001). מסת"ב 0-19-924098-1
  • Finding Our Way: Rethinking Ethnocultural Relations in Canada (Oxford: Oxford University Press, 1998). מסת"ב 0-19-541314-8
  • Multicultural Citizenship: A Liberal Theory of Minority Rights (Oxford: Oxford University Press, 1995). מסת"ב 0-19-829091-8
  • Contemporary Political Philosophy: An Introduction (Oxford: Oxford University Press, 1990/2001). מסת"ב 0-19-878274-8
  • Liberalism, Community, and Culture (Oxford: Oxford University Press, 1989/1991). מסת"ב 0-19-827871-3
  • וויל קימליקה ורפאל כהן-אלמגור. "מיעוטים עדתיים-תרבותיים בדמוקרטיות ליברליות". עמ' 210-187. בתוך: סוגיות-יסוד בדמוקרטיה הישראלית, בעריכת רפאל כהן-אלמגור. תל אביב: ספרית פועלים. 1999.
  • ויל קימליקה, "שתי דילמות של חינוך לאזרחות בחברות פלורליסטיות", בתוך: ישי מנוחין וירמיהו יובל (עורכים), האם הסובלנות תנצח? חינוך מוסרי בעולם מגוון, הוצאת מאגנס ומכון שפינוזה, ירושלים, 2005.

לקריאה נוספת

  • אבישי מרגלית ומשה הלברטל, "ליברליזם והזכות לתרבות" בתוך מנחם מאוטנר, אבי שגיא ורונן שמיר (עורכים) רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית (תל אביב; רמות – אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ח), עמ' 93 – 106.
  • סוזן מולר אוקין, "הרהורים על פמיניזם ורב תרבותיות", פוליטיקה 1 (1998) עמ' 9 – 26. נחשון פרז. רב תרבותיות פוליטית, קהילות מקיפות ותאוריה ליברלית. עבודת דוקטור. אונ' עברית. 2007.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויל קימליקה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0