ויליבלד גורליט
ויליבלד גורליט (בגרמנית: Wilibald Gurlitt; 1 במרץ 1891 - 15 בדצמבר 1963) היה מוזיקולוג גרמני.
גורליט נולד בדרזדן בנו של האדריכל ומומחה לתולדות האמנות קורנליוס גורליט. הוא למד באוניברסיטת היידלברג ובאוניברסיטת לייפציג בשנים 1908 - 1914, בעיקר אצל הוגו ריימן וארנולד שרינג. בשנת 1914 קיבל את הדוקטורט בעבודת מחקר שהתמקדה בעיקר במיכאל פרטוריוס. בשנת 1919 התמנה למרצה בפרייבורג וב-1929 היה לפרופסור. בפרייבורג ייסד את המחלקה למוזיקולוגיה ואת הקולגיום מוזיקום, שהתכנס בקרלסרוהה ובהמבורג לביצועים פומביים גדולים של מוזיקה עתיקה מתקופת ימי הביניים. גורליט נשאר בפרייבורג עד פרישתו בשנת 1958, על אף הצעות מאוניברסיטאות אחרות. המשטר הנאצי סיווג את גורליט כקושר יהודי והדיח אותו ממשרתו בשנת 1937. אחרי המלחמה הושבה לו משרתו. משנת 1946 כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ברן ומשנת 1955-6 באוניברסיטת בזל. בשנת 1950 נבחר לחבר האקדמיה למדעים וספרות של מיינץ. בשנת 1953 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת לייפציג. כן מילא תפקידים באגודות ובמוסדות אקדמיים שונים.[1]
גורליט, מקדם תנועת העוגב (Orgelbewegung), החזיק במה שנקרא "עוגב פרטוריוס", שבנה בונה העוגבים האומן אוסקר ואלקר, בהתבסס על שרטוטים של פרטוריוס משנת 1619. העוגב נהרס בשנת 1944 בהפצצה, אבל חלק גדול שלו נבנה מחדש בידי ורנר ואלקר-מאייר באטריום של הבניין החדש של האוניברסיטה בשנת 1955.[1]
גורליט ראה את המוזיקולוגיה בראש ובראשונה כתחום במדעי הרוח (Geisteswissenschaft) ונתן ביטוי למספר רב של נקודות מבט חדשות. מבחינתו, תולדות המוזיקה לא היו "רק עניין של התמחות אלא, כאשר מעמיקים בהן באופן פעיל, כוח רוחני בחיי המוזיקה של ההווה". תוצאות מובהקות לגישתו זו היו טיפוח ההשכלה המוזיקלית כמקצוע אקדמי לאחר מלחמת העולם השנייה ומעורבות פעילה בהקדמת בית הספר הגבוה למוזיקה בפרייבורג.[1]
ויליבלד גורליט הלך לעולמו בפרייבורג בשנת 1963.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 כריסטוף וולף, "ויליבלד גורליט" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
30430496ויליבלד גורליט