ויליאם ד' לייהי
| תקופת הפעילות | 1897–1949 (כ־52 שנים) |
|---|---|
| דרגה |
 אדמירל צי |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
ויליאם דניאל לייהי (באנגלית: William Daniel Leahy; 6 במאי 1875 - 20 ביולי 1959), חייל, מפקד ומדינאי של ארצות הברית. הקצין הראשון שקיבל דרגת אדמירל צי (דרגת 5 כוכבים) והקצין הראשון ששימש בתפקיד מפקד סגל הפיקוד העליון (כיום יושב ראש המטות המשולבים) של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.
ילדות ולימודים
ויליאם לייהי נולד בהמפטון, איווה, ב-6 במאי 1875, לאב שהיה עורך דין וסרן במילואים. בתחילה רצה ליהי להתקבל לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית, אך מפני שלא היה מקום למועמדים נוספים, הלך ללמוד בתיכון רגיל. את לימודיו סיים בתיכון באשלנד שנמצאת בויסקונסין ב-1893 ומיד בסיומם הוא התקבל לאקדמיה הימית של ארצות הברית, שם למד עד 1897, ובהּ סיים את לימודיו וקיבל את דרגת הצוער.
קריירה צבאית
לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה הימית של ארצות הברית ב-1897 וקיבל את דרגת הצוער, נדרש לבצע השלמה חילית של שנתיים שירות על ספינת מלחמה, על מנת לקבל דרגת קצונה - אנסיין (דרגת קצונה ראשונה בחיל הים האמריקאי). לייהי שובץ לתפקיד באוניית המערכה "אורגון", ושירת בה במלחמה נגד הספרדים.
לאחר שקיבל את דרגת הקצונה הראשונה שלו, אנסיין, הוצב בזירה האסיאתית, שם התנהלה התקוממות של הפיליפינים ומרד הבוקסרים של סין. עם חזרתו לארצות הברית ב-1902 שובץ למשך חמש שנים בשירות על הסיירות המוגנות: "טקומה" ו"בוסטון", אשר הפליגו מול חופי פנמה.
ב-1907, לאחר ששב לארצות הברית משירותו בחופי פנמה, שירת בתפקיד מרצה לפיזיקה ולכימיה באקדמיה הצבאית של ארצות הברית. ב-1909, שובץ כנווט ואחראי מערכות אלקטרוניות על הסיירת המשוריינת "קליפורניה", באוקיינוס השקט.
בשנת 1912 חזר שוב לארצות הברית. אחרי המלחמה שבה נכבשה ניקרגואה על ידי ארצות הברית, שובץ בתפקיד קצין חימוש של חיל הים והיה אחראי גם על הפן הטכנולוגי של החיל. הוא שימש בתפקיד שנה אחת בלבד, עד שבשנת 1913 הועבר לאגף האלקטרוניקה ואגף פיתוח מערכות ניווט מתקדמות, שם שירת עד שנת 1915.
מלחמת העולם הראשונה
בשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה היה לייהי פעיל פחות. בשנה הראשונה הוא עוד שירת בתפקידי פיתוח טכנולוגיה לחיל הים, ובשנים לאחר מכן שירת על ספינת חיל הים שהייתה שייכת לסגן מזכיר הצי והנשיא לעתיד של ארצות הברית פרנקלין ד. רוזוולט. לייהי ורוזוולט הכירו אחד את השני בזמן מלחמת העולם הראשונה והפכו לחברים מאוד טובים וקרובים. הקשר ביניהם יוכיח את עצמו מאוחר יותר, בזמן מלחמת העולם השנייה. בשנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה, שירת על ספינה שהייתה מעבירה חיילים אמריקאים לחופי צרפת. על שירותו יוצא הדופן בזמן המלחמה, קיבל לייהי את עיטור "צלב הצי", עיטור המלחמה היוקרתי ביותר לאחר מדליית הכבוד.
בין המלחמות
לאחר שחזר ממלחמת העולם הראשונה שימש בתפקידי מטה רבים עד שנת 1921. ב-1921 היה אחד המפקדים על הסיירת "סיינט לואיס" שהייתה מעורבת רבות במלחמה באירופה, הפעם בין הטורקים ליוונים, ליד חופי קפריסין. הוא חזר שוב לארצות הברית ב-1923 ובשנת 1926 קיבל את הפיקוד על אוניית המערכה "ניו מקסיקו" למשך שנה אחת בלבד.
ב-1927 הועלה לדרגת אדמירל משנה בדרג נמוך (המקבילה לדרגת תת-אלוף) והפך להיות מפקד משרד החימוש של צי ארצות הברית.
לייהי שימש כמפקד משרד החימוש של צי ארצות הברית עד 1931. בשנת זו קיבל פיקוד על כוח משחתות ובשנת 1933, אחרי שהועלה שוב בדרגה לדרגת אדמירל משנה בדרג גבוה (מקבילה לאלוף), התמנה למפקד משרד הניווט של צי ארצות הברית, ולאחר עוד שנתיים הועלה לדרגת תת-אדמירל (מקבילה לרב-אלוף). בשנת 1937, הועלה לדרגת אדמירל ומונה לראש המבצעים הימיים של צי ארצות הברית ושירת בתפקיד זה עד 1939, אז פרש מהצבא.
לאחר פרישתו, התמנה להיות מושל פוארטו ריקו. הוא ראה בפוארטו ריקו מקום חשוב מאוד מבחינה אסטרטגית להקמת בסיסי חיל הים של צי ארצות הברית.
מלחמת העולם השנייה
אחרי כיבוש צרפת, היא חולקה לצפון צרפת שהייתה כפופה ישירות לגרמניה הנאצית ודרום צרפת, או בשמה האחר צרפת של וישי, שהייתה בהּ ממשלת בובות של גרמניה הנאצית. ליהי התמנה לשגריר של ארצות הברית ונסע לדרום צרפת על מנת לנסות לשכנע אותה להצטרף לבעלות הברית במלחמה נגד הנאצים ובשחרורו של החלק הצפוני של צרפת. כל הניסיונות היו לשווא ודרום צרפת לא הסכימה בשום אופן להיכנס למלחמה נגד גרמניה הנאצית.
ליהי שירת בתפקיד שגריר ארצות הברית לדרום צרפת עד שנת 1942, בהּ נפטרה אשתו והוא נאלץ לחזור לארצות הברית. לאחר שחזר לארצות הברית, לא חזר לתפקיד שגריר ארצות הברית, ורק אחרי שארצות הברית נכנסה רשמית למלחמה, קיבל תפקיד מפתה מאוד בצבא.
אחרי כניסתהּ של ארצות הברית באופן רשמי למלחמה, הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט החליט שהוא זקוק ליועץ צבאי ראשי, שיקשר בינו לבין מפקדי כלל זרועות הצבא: מפקד זרוע היבשה ג'ורג' מרשל, מפקד זרוע הים ארנסט קינג ומפקד זרוע האוויר הנרי ארנולד. כאשר התפקיד הועלה בדיונים פנימיים עם שלושת מפקדי הזרועות, הם התנגדו. רק לאחר שג'ורג' מרשל הציע למנות את וויליאם ליהי לתפקיד ופרנקלין ד. רוזוולט הסכים, כולם הצביעו פה אחד ליצירת התפקיד החדש. כך נוצר לראשונה תפקיד "מפקד סגל של הפיקוד העליון" ולאחר מלחמת העולם השנייה התפקיד שונה ליושב ראש המטות המשולבים, שקיים עד עצם היום הזה. הקצין שבתפקיד הוא בעצם הקצין הבכיר ביותר בצבא ארצות הברית.
לייהי התמנה לתפקיד זה ב-6 ביולי 1942, ושירת בתפקיד עד 1949. בתפקיד הוא שימש כמפתח ומפנה לכל האירועים של המלחמה גם לאירועים אסטרטגיים, טקטיים ודיפלומטיים.
ב-15 בדצמבר 1944 היה לייהי לקצין הראשון בצבא ארצות הברית אשר קיבל את דרגת אדמירל הצי, דרגה של חמישה כוכבים. הוא קיבל את הדרגה כעיטור על הצטיינות בתפקידו. יום אחריו קיבל גם ג'ורג' מרשל את דרגת גנרל הצבא – גנרל 5 כוכבים.
לייהי התנגד נחרצות להטלת פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי. לטענתו, אם צבא ארצות הברית היה ממשיך להילחם עוד זמן מה, ללא הטלת הפצצות, היפנים היו נכנעים בסופו של דבר. " ... לא מנצחים במלחמה על ידי זה שהורגים ילדים ונשים" - אמר ליהי לאחר הטלת הפצצה על הירושימה ונגסאקי, אך לאחר מכן חזר ואמר "...במעשה זה הנשיא רצה כניעה מידית של יפן, על מנת לשמור על כמה שיותר חיים של חיילים של צבא ארצות הברית"
אחרי המלחמה
לייהי פרש מתפקידי מטה וצבא סופית בשנת 1949, 10 שנים לאחר מכן נפטר ונקבר ליד אשתו.
קישורים חיצוניים
- ויליאם ד' לייהי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
31190064ויליאם ד' לייהי