ויז'ווה נובה
| |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ווהלין | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בכפר | 638 (2010) | ||
| קואורדינטות | 51°27′N 24°24′E / 51.450°N 24.400°E | ||
ויז'ווה נובה (באוקראינית: Нова Вижва, נובה ויז'ווה; בפולנית: Wyżwa Nowa) הוא כפר במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, על מסילת הרכבת ברסט-קובל, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
תולדות היישוב
הכפר ויז'ווה נוסד בתחילת המאה ה-16, ובשנת 1548 הוענקו לו זכויות עיר, אשר ניטלו ממנו בהמשך. עם בניית תחנת רכבת בכפר בסוף המאה ה-19 הואץ פיתוחו הכלכלי של היישוב.
יהודי ויז'ווה נובה
יהודים התיישבו בוויז'ווה מראשיתו. לאחר פרעות ת"ח ות"ט השתקמה הקהילה ביישוב, והייתה כפופה לקהילת קובל. במהלך המאה ה-19 גדלה האוכלוסייה היהודית ביישוב, והגיעה לכמחצית תושביו. בשנת 1897 נמנו בכפר כ-500 יהודים, ופעלו בו שני בתי כנסת. בין מלחמות העולם נמנו בכפר כ-400 יהודים, והתקיימה בו פעילות ציונית.
ב-27 ביוני 1941 נכנסו לכפר הגרמנים, והפקידו את השליטה בו בידי המשטרה האוקראינית. זו ביצעה מעשי שוד, התעללות ורצח ביהודי הכפר. בד בבד, הוטלו על יהודי הכפר גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע עם מגן דוד, הגבלות תנועה, איסור מגע עם לא יהודים וחובת ביצוע עבודות כפייה.
ב-5 באוגוסט 1941 רוכזו יהודי הכפר בבית הכנסת בו, וכ-260 מתוכם נרצחו מחוץ ליישוב. בספטמבר ובדצמבר 1941 הוטלו על יהודי הכפר הנותרים תשלומי כופר גבוהים. בקיץ 1942 רוכזו יהודי היישוב בגטו, אליו הובאו יהודים נוספים מכפרי הסביבה. בסוף אוגוסט 1942 נרצחו כל יושבי הגטו. לפני האקציה הספיקו עשרות יהודים מהגטו להימלט ממנו, תוך הצתת בתיהם, אך רובם נתפסו בידי אוקראינים ונרצחו.