ויאצ'סלב מנז'ינסקי
ויאצ'סלב מנז'ינסקי (ברוסית: Вячеслав Рудольфович Менжинский בפולנית: Wacław Mienżynski (19 באוגוסט (הלוח היוליאני, 31 באוגוסט לפי הלוח הגרגוריאני) 1874 סנקט פטרבורג - 10 במאי 1934 מחוז מוסקבה) מהפכן, ראש האו.ג.פ.או. לאחר פטירת פליקס דזרז'ינסקי.
ביוגרפיה
ויאצ'סלב מנז'ינסקי נולד למשפחת אציל פולני. בשנת 1898 הוא סיים פקולטה למשפטים של אוניברסיטת סנקט פטרבורג. במקביל לימד בבית ספר של יום ראשון לפועלים. מנז'ינסקי התעניין בספרות ובשנת 1905 הוצא לאור ספר שכלל גם את יצירותיו.
פעילות מהפכנית
בשנת 1902 מנז'ינסקי הצטרף לבולשביקים. בשנת 1903 הוא נשלח ליארוסלבל ופעל בארגון מהפכני בעיר. הוא עבד בעיתון מקומי וניהל מדור ידיעות מחזית מלחמת רוסיה-יפן. בעקבות מנשר אוקטובר, סולקו הבולשביקים מהעיתון.
בשנת 1905 מנז'ינסקי פעל בסנקט פטרבורג והיה חבר בוועד הצבאי של המפלגה. כמו כן ערך את עיתון המפלגה המקומי. בשנת 1906 הוא נעצר, שוחרר לאחר מספר חודשים ונמלט מחוץ לגבולות המדינה.
החל משנת 1907 התגורר מנז'ינסקי בשווייץ ואחר כך עבר לפריז. מספר שנים הוא למד שפות והגיע לידיעה של 16 שפות ברמה גבוהה. החל משנת 1915 מנז'ינסקי עבד בבנק קרדי ליונה.
לאחר מהפכת פברואר חזר מנז'ינסקי דרך לונדון לסנקט פטרבורג. הוא התמנה לנציג הוועדה המהפכנית בבנק המרכזי.
לאחר מהפכת אוקטובר
לאחר מהפכת אוקטובר מנז'ינסקי מונה לסגן הקומיסר העממי לענייני האוצר. תוך זמן קצר קודם לתפקיד הקומיסר העממי לענייני האוצר. בניהולו בוצעה הלאמת הבנקים והתחולל מאבק נגד שביתת עובדי הבנקים. במרץ 1918 עברה הממשלה למוסקבה, אך מנז'ינסקי נשאר בפטרוגרד והיה ראש המחלקה הפלילית במשרד המשפטים. בשנת 1918 הוא נשלח לברלין ועבד בשרות משרד החוץ. כאשר היחסים הדיפלומטיים בין המדינות נותקו, בנובמבר 1918 מנז'ינסקי חזר לרוסיה הסובייטית.
בשנת 1919 עבד במנגנון הממשלתי של אוקראינה הסובייטית.
בשנת 1919 מנז'ינסקי חזר למוסקבה ומונה לראש המחלקה המיוחדת של צ'קה שהייתה אחראית על הריגול הנגדי. בשנת 1921 מספר מחלקות של הצ'קה אוחדו למינהל מבצעי סודי ומנז'ינסקי מונה לעמוד בראשו. בשנת 1923 הוא קודם לסגן ראשון של יושב ראש הצ'קה.
בראש או.ג.פ.או
ביולי 1926 פליקס דזרז'ינסקי נפטר ומנז'ינסקי מונה לעמוד בראש הארגון במקומו. בהיותו בראש הארגון מנז'ינסקי פעל בתקיפות למען יישום מדיניותו של יוסיף סטלין. הארגון פעל בנמרצות לחיסול מעמד הקולאקים תוך הלאמת רכוש, הגליה לאזורים מרוחקים של המדינה ומעצר במחנות עבודה. בשנת 1931 הוקמה מערכת מחנות עבודה בהם עצורים עבדו בהקמת תעלת בלומורקנאל ותעלת מוסקבה-וולגה. ניסיונות התקוממות של האיכרים דוכאו על ידי יחידות של או.ג.פ.או ביחד עם הצבא האדום. בתקופת מנז'ינסקי הארגון הפך לארגון החשוב ביותר בברית המועצות, מעמד אותו הוא החזיק עד להתפרקות המדינה בשנת 1991.
בשנת 1926 הוא הוביל מבצע חשאי במהלכו נעצרו בתחומי ברית המועצות בוריס סבינקוב וסידני ריילי.
בשנים 1927–1928 הוגלו ממוסקבה כ-150 פעילים בולטים של האופוזיציה. ביוזמתו הוקמו בתי מעצר מיוחדים לפעילי המפלגות השונות ובהמשך הם אוכלסו על ידי האופוזיציה מתוך המפלגה.
בתקופת מנז'ינסקי נערכו משפטי ראווה ראשונים - משפט שכטי בשנת 1928 ומשפט מפלגת התעשייה בשנת 1930.
בשנת 1930 החלו בהקמת מכוני מחקר ותכנון בהם עבדו מדענים ומהנדסים עצורים.
בשנת 1927 מנז'ינסקי נבחר לחבר בוועד המרכזי של המפלגה.
בשנים האחרונות מנז'ינסקי היה חולה מאוד. בנוסף לבעיות לב הוחמרו השלכותיה של תאונת דרכים אותה הוא עבר בהיותו בפריז. הוא התקשה לנהל את או.ג.פ.או והשליטה בו הועברה בהדרגה לגנריך יגודה. הוא נפטר ב-10 במאי 1934 והוטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.
בשנת 1938 יורשו גנריך יגודה הואשם בכך שפעל לגרימת נזק לבריאותו של מנזינסקי ואף הרעלתו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ויאצ'סלב מנז'ינסקי |
24688309ויאצ'סלב מנז'ינסקי