ווק סטפנוביץ' קראג'יץ'
לידה | 7 בנובמבר 1787 |
---|---|
פטירה | 7 בפברואר 1864 (בגיל 76) |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | סרביה |
תרומות עיקריות | |
הוציא לפועל רפורמה של השפה הסרבית הספרותית ותיקן את האלפבית הסרבי הקירילי על פי עקרונות פונמיים. |
ווּק סְטֶפַנוֹבִיץ' קַרַאגִ'יץ' (סרבית לטינית: Vuk Stefanović Karadžić; סרבית קירילית: Вук Стефановић Караџић; 7 בנובמבר 1787 - 7 בפברואר 1864) היה בלשן סרבי ורפורמטור של השפה הסרבית, אתנולוג, משורר, מתרגם ואף דיפלומט בעל מעמד.
קראג'יץ' נולד בכפר הסרבי טרשיץ' שנמצא באותה תקופה תחת הכיבוש של האימפריה העות'מאנית, ליד העיירה לוזניצה. משמעות שמו הפרטי, ווּק, היא זאב. שם זה ניתן לו היות שכל אחיו ואחיותיו מתו ממחלת השחפת, והוא נותר השורד היחיד. לבד מלימוד קריאה וכתיבה במנזר בטרונושה קנה קראג'יץ' את השכלתו בכוחות עצמו. הוא השתתף במרד הסרבי הראשון ובמרד הסרבי השני, והותיר תיאורים מפורטים שלהם.
קראג'יץ' הוציא לפועל רפורמה של השפה הסרבית הספרותית ותיקן את האלפבית הסרבי הקירילי על פי עקרונות פונמיים. הרפורמות שלו הרחיקו את הסרבית מהסלאבית הכנסייתית וקירבו אותה לצורת הדיבור העממית שהייתה נהוגה אז, בפרט לניב שדובר בהרצגובינה, בו השתמש קראג'יץ' עצמו. לעבודתו זו הייתה השפעה גם מחוץ לסרביה, ועליה התבססה הדראהומניבקה, הצעת רפורמה דומה של הכתיב האוקראיני, שלא זכתה לאותה ההצלחה.
לקראג'יץ' מיוחסת בטעות האימרה "כתוב כפי שאתה מדבר, ואמור כפי שכתוב" (סרבית קירילית: Пиши као што говориш и читај како је написано; סרבית לטינית: Piši kao što govoriš i čitaj kako je napisano), עיקרון שניסח אותו כנראה לראשונה המדקדק והפילולוג הגרמני יוהאן כריסטוף אדלונג.
יחד עם ג'ורו דניצ'יץ', קראג'יץ' היה האישיות הסרבית הבכירה החתומה על הסכם וינה מ־1850. הסכם זה הניח את אבן הפינה עבור השפה הסרבו-קרואטית הספרותית, שצורות שונות שלה הן בשימוש בסרביה, במונטנגרו,בבוסניה והרצגובינה ובקרואטיה.
הוא פרסם מילון של השפה הסרבית, מילון גרמני-סרבי, קבצים של סיפורי עם ושל שירי עם סרביים, ותרגום של הברית החדשה לסרבית. עבור עבודתו קיבל תגמול כספי מועט, וחי בעוני. הוא נפטר בווינה.
האלפבית של קראג'יץ'
קראג'יץ' השתמש באותיות הבאות מהאלפבית הקירילי של הסלאבית הכנסייתית בלבד:
А а | Б б | В в | Г г | Д д | Е е | Ж ж | З з |
И и | К к | Л л | М м | Н н | О о | П п | Р р |
С с | Т т | У у | Ф ф | Х х | Ц ц | Ч ч | Ш ш |
כלומר, הוא הסיר את האותיות הבאות:
Ѥ ѥ | Ѣ ѣ | І ї | Ы ы | Ѵ ѵ | Ѹ ѹ | Ѡ ѡ | Ѧ ѧ | Я я | |
Ю ю | Ѿ ѿ | Ѭ ѭ | Ѳ ѳ | Ѕ ѕ | Щ щ | Ѯ ѯ | Ѱ ѱ | Ъ ъ | Ь ь |
והוסיף את האותיות הבאות:
Ј ј | Љ љ | Њ њ | Ћ ћ | Ђ ђ | Џ џ |
שהן כמעט ייחודיות לסרבית ולמקדונית (Ј משמשת גם באזרית, Џ משמשת גם באבחזית, לדוגמה).
- האותיות Љ ו־Њ הן ליגטורות של Л ו־Н עם Ь, בהתאמה. הן הוצעו על ידי סאבה מראקל, שניסה לבצע רפורמה בשפה הסרבית לפני קראג'יץ'.
- האות Џ נלקחה מהאלפבית הקירילי הרומני.
- האות Ђ מבוססת על עיצוב של לוקיאן מושיצקי.
- האות Ћ היא אות סרבית מסורתית, והאות הסרבית השורשית היחידה שבה השתמש קראג'יץ'.
- האות Ј מבוססת על האות הלטינית J והשימוש בה הוביל להאשמות מצד הכנסייה הסרבית האורתודוקסית בדבר כניעה והתבטלות בפני הכתב הלטיני ובפני הכנסייה הקתולית.
קישורים חיצוניים
- עבודותיו של קראג'יץ' בפרויקט גוטנברג
- הברית החדשה - תרגומו של קראג'יץ' לסרבית
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29602184ווק סטפנוביץ' קראג'יץ'