וולטר האו
וולטר ארנסט האו (באנגלית: Walter Ernest How 25 בדצמבר 1885 - 5 באוגוסט 1972) היה מלח כשיר בריטי באנדיורנס, ספינת המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של ארנסט שקלטון, בשנים 1917-1914.
חייו
אנדיורנס
וולטר ארנסט האו, שנודע בשם "ארני", נולד ברובע ברמונדזי בלונדון. כשמלאו לו 12 שנים ירד לים ושירת על אוניות רבות. בשנת 1913 נשא אישה ובתו הבכורה הייתה בת שישה שבועות בלבד כשאביה הפליג ב"אנדיורנס".
כשה"אנדיורנס" עגנה בבואנוס איירס, עזר ארני האו לוויליאם בייקוול להגניב את חברו, פרס בלקבורו, כנוסע סמוי אל הספינה, לאחר ששניהם הגיעו למסקנה, שלאחר פיטורי כמה מן הימאים בגלל הפרות משמעת לוקה סגל הספינה בחסר. בלקבורו התגלה כמה ימים לאחר שהאנדיורנס יצאה לדרכה, ולאחר שטף תוכחות ואיומים, החליט שקלטון לקבל אותו כעוזר טבח.
נוסף לכישוריו כימאי, הכיר ארני האו את תנאי החיים בקוטב, לאחר שעבד באזור התת-ארקטי בספינת מחקר קנדית. כמו כן ניחן בכישרון אמנותי, שמצא חן בעיני שקלטון, אשר נתן דעתו על יחסי ציבור.[1]
לאחר המשלחת
עם שובו לאנגליה, הצטרף האו לצי הסוחר. הוא התעוור בעין אחת כשאונייתו עלתה על מוקש וקיבל שתי מדליות מלחמה. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה חי בלונדון ועסק בעבודות שונות בתחום האמנות השימושית. בין השאר ניחן בכישרון מיוחד לבניית דגמים של ספינות מפרש ושל ספינות בבקבוקים.[2]
האו היה אמור להצטרף למשלחתו האחרונה של שקלטון, על סיפון ה"קווסט", אך ביטל את השתתפותו ממש לפני שהספינה יצאה לדרכה מפליימות'. האו נפגש דרך קבע עם חבריו מן ה"אנדיורנס" ובייחוד שמר על קשרי ידידות עם בייקוול וגרינסטריט. ב-2 באוקטובר 1968 נסע עם ליונל גרינסטריט וצ'ארלס גרין, שלושת חברי המשלחת היחידים שהיו עדיין בחיים, לפורטסמות', להשתתף בחגיגות השקתה של ספינת המחקר האנטארקטי של הצי המלכותי, "אנדיורנס", ובאוקטובר 1970 התייצב שוב להקביל את פני הספינה בשובה ממסעה הממושך לאנטארקטיקה. בניגוד לקודמתה שנשאה אותו שם, צוות ה"אנדיורנס" החדשה מנה 12 קצינים, 106 אנשי צוות ושני מסוקים, לעומת 28 אנשיו של שקלטון באנדיורנס הראשונה.[3]
אי-אילו איורים של האו ממשלחת "אנדיורנס" מופיעים בספר "שקלטון" של מרג'רי וג'יימס פישר, שיצא לאור לראשונה בשנת 1957.
שקלטון תיאר את האו במילים הבאות: "הוא היה גבר בגברים". הוא מת בגיל 86 ממחלת הסרטן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
