התנור בבית המקדש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התנור בבית המקדש שימש לצורך אפיית המנחות, לחמי הפנים ולחמי התודה. התנור היה עשוי ממתכת[1], והיה ממוקם בלשכת עושי חביתין. לעיתים היו צולים בתנור את בשר החטאת הנאכל לכהנים, אף שלא היתה חובה לעשות כן, והיה אפשר לבשלו גם בכלי אחר[2].

נחלקו תנאים אם התנור נחשב ככלי שרת ומקדש את המנחות הנאפות בתוכו. לפי רבי שמעון התנור אינו כלי שרת, ומשכך מותר לאפות בו אפילו בבית פאגי שהיה מחוץ לעזרה ולרבי יהודה התנור מקדש, ויש לאפות בו רק בעזרה[3].

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.