שפות כושיות
השפות הכושיות הן ענף במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות"). הכינוי "שפות כושיות" (באנגלית: Cushitic languages) הוטבע על שמו של כוש בן חם בנו של נח. הכינוי מתבסס על המיון בספר בראשית של השפות והעמים השונים בין בניו של נח, שהאנושות כולה היא מצאצאיו:
ובני חם: כוש ומצרים ופוט וכנען. ובני כוש: סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא...
אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם...
ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול.
— ספר בראשית, פרק י'
שפות כושיות חיות ומספר דובריהן
השפות הכושיות מדוברות בעיקר באזור קרן אפריקה, שלוחה במזרח אפריקה החודרת לאוקיינוס ההודי, מדרום למפרץ עדן.
- אורומו - כ-25 מיליון דוברים.
- סומלית - כ-15 מיליון דוברים בסומליה, באתיופיה, בג'יבוטי, בתימן ובקניה.
- סידמאית - כ-2 מיליון דוברים באתיופיה.
- האדײה - כ-1.6 מיליון דוברים במחוז האדייה שבמדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום.
- עפרית (שפה) - בת כ-1.5 מיליון דוברים באריתריאה, אתיופיה וג'יבוטי.
- קמבאטה - כ-1.4 מיליון דוברים באתיופיה.
מיון
הבלשן ג'וזף גרינברג מיין בעבודתו, את משפחת השפות הכושיות כדלהלן:
- קבוצת השפות הכושיות המרכזיות, המכונה גם אגאו: כולל אוונגי, בלין, כיילה, קווארה (שני אלו שימשו את ביתא ישראל) והמתית. דוברי שפות אלו ידברו לרוב גם שפה אחרת, למשל אמהרית או אחת מהשפות השמיות.
- קבוצת השפות הכושיות המזרחיות: כולל אורומו, סומלית, סידמאית, סאהו, עפרית, אף-מאי, קונסו, ליבידו, בוּן ובוּסה.
- קבוצת השפות הכושיות הדרומיות, המכונה גם ריפט: כולל איראקו-אלאגואה, בורונגה, ואולי גם דהאלו הקניתית העומדת על סף הכחדה.
- ייתכן שגם שפת בֶּזָ'ה (בדאווי) כנציגת קבוצת השפות הכושיות הצפוניות.
בלשנים אחרים, המתמחים בשפות אלה, הציעו תאוריות שונות אודות מיונן. חלקם מעלים סברות שכל קבוצת שפות למעשה מהווה ענף נפרד במשפחת-העל של השפות האפרו-אסיאתיות, ומנגד חלקם מקבצים אחרת את הקבוצות, למשל לשפות תושבי ההרים (כמו סידאמו) לעומת שפות תושבי השפלה (כמו אפאר, סומלית ואורומו).
קישורים חיצוניים
21224783שפות כושיות