שואת יהודי אוקראינה
השואה באוקראינה התקיימה בנציבות הרייך אוקראינה במהלך כיבוש אוקראינה הסובייטית על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בין 1941 ל-1944 נרצחו יותר ממיליון יהודים ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית כחלק מתוכנית האב למזרח וממדיניות הפתרון הסופי.
תוכנית-האב למזרח
אחת משאיפותיו של היטלר בתחילת המלחמה הייתה להשמיד, לגרש או לשעבד את רוב הסלאבים מארצות מולדתם כדי ליצור מרחב מחיה למתיישבים גרמנים.[1] תוכנית זו של רצח עם[2] הייתה אמורה להתבצע בהדרגה על פני תקופה של 25–30 שנים.
על פי ההיסטוריון ויליאם ו' האגן, "תוכנית האב למזרח [...] נועדה להפחית את אוכלוסיית העמים במזרח אירופה בשיעורים הבאים: פולנים - ב-85%; בלארוסים - 75%; אוקראינים - 65 אחוזים; צ'כים - 50%. [...] העם הרוסי, שהיה פעם משועבד במלחמה, יצטרף לארבע המדינות הסלאביות, שגורלן הוכרע בתוכנית האב למזרח."[3]
חוליות מוות (1941–1943)
סך כל הקורבנות האזרחיים במלחמה ובכיבוש הגרמני באוקראינה נאמד בכ-4 מיליון, כולל כמיליון יהודים שנרצחו בידי האיינזצגרופן, גדודי משטרת הסדר ומשתפי פעולה מקומיים. איינזצגרופה סה של אוטו רש הוקצתה לצפון ומרכז אוקראינה, ואיינזצגרופה דה של אוטו אולנדורף - למולדביה, דרום אוקראינה, חצי האי קרים, ובשנת 1942 - צפון הקווקז. על פי עדותו של אולנדורף במשפט האיינזצגרופן, "משימת האיינזצגרופן הייתה להגן על עורף הכוחות על ידי הריגת היהודים, הצוענים, בעלי תפקידים קומוניסטים, קומוניסטים פעילים, סלאבים שלא שיתפו פעולה וכל מי שיסכן את הביטחון". בפועל, קורבנותיהם של חיילי האיינזצגרופן היו כמעט כל האזרחים היהודים (אף אחד מחברי האיינזצגרופה לא נהרג בפעולות אלה).
מ-16 עד 30 בספטמבר 1941 בוצע טבח בתוך העיר מיקולייב וסביבה, בו נרצחו 35,782 אזרחים סובייטים, רובם יהודים, כפי שדווח לאדולף היטלר. הטבח הידוע לשמצה ביותר של היהודים באוקראינה היה בגיא באבי יאר מחוץ לקייב, שם נהרגו 33,771 יהודים בפעולה אחת ב-29 עד 30 בספטמבר 1941. (100,000 עד 150,000 אזרחים אוקראינים ואזרחים סובייטים נוספים נהרגו בשבועות הבאים.) על ההרג ההמוני של היהודים בקייב החליט המושל הצבאי, האלוף פרידריך אברהרדט, מפקד המשטרה של קבוצת ארמיות דרום, אס-אס אוברגרופנפיהרר פרידריך יקלן, ומפקד איינזצגרופה C אוטו רש. הטבח בוצע על ידי SS, SD ומשטרת הביטחון, בסיוע משטרת העזר האוקראינית. יהודי קייב נאספו ליד בית הקברות וציפו להעלאתם על רכבות. רוב הגברים, הנשים והילדים לא יכלו לצפות את שעתיד להתרחש עד שהיה מאוחר מדי. הם הורצו במסדרון בין חיילים, בקבוצות של עשרה, ואז נורו ונפלו לגיא ההריגה.
שיתוף פעולה באוקראינה
על פי מרכז שמעון ויזנטל (ינואר 2011) "אוקראינה, למיטב ידיעתנו, לא ניהלה מעולם חקירה אחת של פושע מלחמה נאצי מקומי, שלא לדבר על תביעה נגד פושע שרצח יהודים בשואה".[5]
לדברי ההיסטוריון הישראלי יצחק ארד, "בינואר 1942 הוקמה בסימפרופול, בפיקודו של "איינזצגרופה 11", חברה של מתנדבים טטרים. חברה זו השתתפה בציד אדם נגד יהודיים ובפעולות רצח באזורים הכפריים".[6]
לדברי טימותי סניידר, "לא נאמר, כי הדבר לא היה נוח, שיותר קומוניסטים אוקראינים שיתפו פעולה עם הגרמנים, מאשר לאומנים אוקראינים." רבים מאלה ששיתפו פעולה עם הכיבוש הגרמני, שיתפו פעולה גם עם המדיניות הסובייטית של שנות השלושים.[7]
מניין ההרוגים
עד נפילת ברית המועצות, הייתה הדעה כי כ-900,000 יהודים נרצחו בשואה באוקראינה. זהו האומדן שנמצא בעבודות כמו "חורבן יהודי אירופה" מאת ראול הילברג. בסוף שנות ה-90 אפשרה הגישה לארכיונים הסובייטיים אומדן מדויק יותר של אוכלוסיית היהודים לפני המלחמה כך שדיטר פוהל העריך כי 1.2 מיליון יהודים נרצחו, והערכות עדכניות יותר הגיעו ל-1.6 מיליון. חלק מהיהודים שנהרגו ניסו למצוא מקלט ביער, אך מאוחר יותר נהרגו על ידי צבא המורדים האוקראיני או קבוצות פרטיזנים אחרות במהלך הנסיגה הגרמנית. לדברי ההיסטוריונית האמריקנית ונדי לואר, "היו הרבה פושעים, אם כי עם אג'נדות פוליטיות שונות, שהרגו יהודים והשתיקו את ההיסטוריה הזאת".[8]
יחידות רצח
- איינזצגרופן סה ודה (C ו-D; איינזצקומנדו)
- אבוהר (Abwehr) / ברנדמבורג - יחידת מחבלים מיוחדת, גדוד נכטיגל (Nachtigall Battalion)
- יחידות עזר רוסיות ואוקראיניות
- יחידות עזר אוקראיניות:[9] Schutzmannschaft וכן Ukrainische Hilfspolizei
ניצולים
- מינה רוזנר
- רואלד הופמן
- שבח וייס
- שמעון ויזנטל
- אדם דניאל רוטפלד
- רבי מרדכי רוקח
- סטפן פטליצקי[10]
- שלום שכנא ברונשטיין
אוקראינה מדורגת במקום הרביעי במספר האנשים המוכרים כ"חסידי אומות העולם" שהצילו יהודים בשואה, עם 2,515 אנשים שהוכרו עד 2015.[11]
השטונדיסטים, כתות פרוטסטנטיות אוונגליסטיות שצמחו בסוף המאה ה-19 באוקראינה, סייעו להחביא יהודים.[12]
מעשי טבח
- באבי יאר
- בילה צרקבה
- דנייפרופטרובסק
- פאודוסיה
- איוונו-פרנקיבסק
- קלוואן
- הפוגרומים בלבוב
- טבח הפרופסורים בלבוב
- מזריטש
- מיזוץ'
- טבח ניקולייב
- אוליקה
- טרבובליה
- ז'יטומיר
ראו גם
- משפט האיינזצגרופן
- משאית גז
- תולדות היהודים באוקראינה
- "אין מקום על פני כדור הארץ", סרט דוקומנטרי על קבוצת יהודים אוקראינים ששרדו את השואה במערות הכומר
קישורים חיצוניים
- רצח יהודי אוקראינה, באתר יד ושם
- השואה באוקראינה: מקורות חדשים ופרספקטיבות, המרכז לחקר השואה של מוזיאון השואה בארצות הברית, מסמכי כנסים, 2013 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Hagen, William W. (2012). German History in Modern Times: Four Lives of the Nation. Cambridge: Cambridge University Press. עמ' 313
- ^ DIETRICH EICHHOLTZ "» גנרלפלאן אוסט «zur Versklavung osteuropäischer Völker" [1]
- ^ Hagen, William W. (2012). German History in Modern Times: Four Lives of the Nation. Cambridge: Cambridge University Press. עמ' 313
- ^ ברנבאום, מייקל (2006). The World Must Know. Contributors: Arnold Kramer, מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (2nd ed.). USHMM / Johns Hopkins Univ Press. ISBN 978-0801883583. P. 93.
- ^ ציידי הנאצים נותנים ציונים נמוכים ל-13 מדינות, כולל אוקראינה, קייב פוסט (12 ינואר 2011)
- ^ ארד, יצחק (2009). The Holocaust in the Soviet Union. U of Nebraska Press. p. 211. ISBN 0-8032-2270-X.
- ^ הגרמנים חייבים לזכור את האמת על אוקראינה - למען עצמם, Eurozine (7 יולי 2017)
- ^ Lower, Wendy. "Introduction: the Holocaust in Ukraine". Holocaust and Genocide Studies (באנגלית): 3.
- ^ " חוליות הריגה ניידת ". מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (USHMM)
- ^ Petelycky, Stefan (1999). Into Auschwitz, for Ukraine (PDF). Kashtan Press. ISBN 978-1-896354-16-3. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2019-03-04.
- ^ "Names and Numbers of Righteous Among the Nations - per Country & Ethnic Origin, as of January 1, 2015". Yad Vashem. נבדק ב-12 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Snyder, Timothy (2015). Black Earth: The Holocaust as History and Warning. Crown/Archetype. p. 328. ISBN 978-1-101-90346-9.
32653729שואת יהודי אוקראינה