הרצליה רז

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. הרצליה רז (סוקולינסקי-רוזנברג) (כ"ה בשבט תרפ"א, 3 בפברואר 1921 – כ"א בשבט תשע"ו, 31 בינואר 2016) הייתה סופרת ילדים, משוררת, מחנכת וחוקרת ספרות וספרות ילדים ישראלית.

ביוגרפיה

הרצליה רז נולדה בשנת 1921 באודסה שבברית המועצות (אוקראינה), ועלתה לארץ ישראל עם הוריה בגיל שנתיים. גדלה והתחנכה בתל אביב. למדה בבית הספר 'גאולה' וסיימה את לימודיה בגימנסיה 'הרצליה' שבעירה, ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורים ולמדה מדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי נישואיה השתקעה ב-1951 ברמת השרון. לימדה בבתי-ספר עממיים, הייתה מורה לספרות ילדים בסמינרים למורים, קיימה חוגים לספרות ילדים בספריות ומוסדות תרבות, כתבה מחזות לילדים ופרסמה מאמרים ומחקרים בנושאי חינוך, פולקלור וספרות ילדים. ייסדה את ארגון סומליון (סופרים ומשוררים לילדים ולנוער) ועמדה בראשו.

הרצליה רז נפטרה בינואר 2016, ימים מספר לפני יום הולדתה ה-95. נקברה בבית העלמין מורשה בעירה.^[1] ארכיונה שמור במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.^[2] בעלה אפרים רז, נפטר בספטמבר 2016, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-102.[1] [2]

עשרה חברים : סיפורים (י' צ'צ'יק, תשי"ז)
צבעי העמק רכים (מסדה, תשי"ט)
לנועה : סיפורי משחק (נ' טברסקי, תשי"ט)
חומי : סיפור על סיח בגליל (הקיבוץ המאוחד, תשי"ט)
עיני מיתר : קובץ שירים (נ' טברסקי, 1966)
רמי הטלה (ספרית פועלים, 1973)
מחברת הקישקושים של אחותי (עם עובד, 1982)
השביל המקשר (רכגולד, 1991)
מעשה בעכבר שחפש כלה (הקיבוץ המאוחד, 1991)
חומי (ירון גולן, 1991)
עופו עופו ציפורים (רכגולד, 1992)
ירון והדבון (רכגולד, 1993)
לילותי פקוחי העיניים (1995)
הנערה שאהבה סכנות : מעשיות ואגדות על נערות, נשים ואמהות חכמות ונועזות (הוצאת ידיעות אחרונות, 2002)
מסיפורי סבתא המצחיקה (2006)
ולו רק הד (ירון גולן, 2006)
כל אחד ומעבר יבוק שלו (2010).

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

27326031הרצליה רז