הרי אנסריה
 | |
| מראה אופייני | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| רכס הרים | רכס הרי החוף |
הרי אנסריה (בערבית: جبال النصيرية), הידועים גם בכינוי הרי אל-עלאווין (جبال العلويين; שני השמות מתייחסים לעלאווים הנקראים גם "נֻצַירִים") או בשמם הסורי הרשמי - רכס הרי החוף (سلسلة الجبال الساحلية), הם רכס הרים בצפון-מערב סוריה (מצפון לדרום) המקביל לרצועת החוף[1]. במקורות הקלאסיים נקראים הרי אנסריה בשם "ברגילוס" (Bargylus)[2] ותחת שלטונם של החשישיון נקראו "ג'בל בהרה"[3].
רוחבם הממוצע של הרי אנסריה הוא 32 ק"מ וגובהם הממוצע הוא 1,200 מטר, כאשר הפיסגה הגבוהה ביותר, נבי יוניס (מזרחית ללטקיה), מגיעה לגובה של 1,562 מטרים[1]. בצפון גובה ההרים יורד ל-900 מטרים, ובדרום ל-600 מטרים. ההרים בנויים מסלעי גיר, ולהן תופעות קרסטיות הנגרמות מהמסת הגיר. כמות המשקעים השנתית היא 500 עד 1,000 מ"מ, והדבר מאפשר מגוון עשיר של גידולים חקלאיים, בהם: פירות, ירקות, טבק, סלק, סוכר ועוד. פסגות הרי אנסריה מכוסות בשלג בעונת החורף[4].
כפרים רבים, ביניהם סאפיתא, קדמוס, ענזה וסריה, שוכנים במורדות המערביים המתונים של ההרים. בחלקים המזרחיים התלולים של הרכס האוכלוסייה דלילה. כפרים רבים, ביניהם ספיתה, קדמוס, ענזה וסריה, שוכנים במורדות המערביים המתונים של ההרים. בחלקים המזרחיים, התלולים, של הרכס האוכלוסייה דלילה. בהרי אנסריה ממוקמים מספר כפרי נופש כמו סלנפה, קסאב, סלמה ועוד, אליהם מגיעים תיירים רבים בעיקר בתקופת הקיץ[4]. נהר עאסי זורם צפונה במקביל לרכס בקצהו המזרחי בעמק הע'ב, לאחר מכן זורם גם באזור הצפוני של הרכס לפני שנשפך לים התיכון.
דרומה לעיר מסיאף ישנו העתק הסטה אופקית (סדק שנוצר בסלעים של קרום כדור הארץ) ההולך מכיוון צפון-מזרח לדרום-מערב ומפריד בין הרי אנסריה לבין הרי הלבנון ומול הלבנון.
הרי אנסריה היוו חלקים מהגבול של המדינה העלאווית שהוקמה בסוריה בשנות ה-20.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 פרופיל של סוריה, מחלקת המחקר הפדרלית, ספריית הקונגרס.
- ^ הורשיו ב. האקט (1870), "Dr. William Smith's Dictionary of the Bible: comprising its antiquities, biography, geography, and natural history", עמ' 3142
- ^ The Crusades and the Military Orders: Expanding the Frontiers of Medieval Latin Christianity
- ^ 4.0 4.1 "סוריה - הרי אנסריה", שושי זינגר, אתר מט"ח