הרב מאיר ששון
הרב מאיר ששון (1840?-1911)[1] היה מתרגם, דיין וסופר סת"ם, מגדולי רבני ארם צובא, שנודע בשל תרגום של חלק מספרי המקרא ללהג ערבי-יהודי שדובר בקרב יהודי סוריה[2].
שם משפחתו המלא של הרב הוא ששון-עג'מי. על פי אילן היוחסין של משפחה זו על ענפיה בעיר חלב, שמצוי אצל חכם אברהם עדס, המשפחה מיוחסת לצאצאי מגורשי ספרד[3]. מידע על מעמדו הרבני של הרב מאיר ששון עולה מכך שהוא נתן את הסכמתו לשני ספרים תורניים שיצאו בחלב, הספר "שלום לעם" מאת הרב שלום הדאיה והספר "הצוואה" מאת הרב עזרא לופס. בשני הספרים הסכמתו באה לצד הסכמות נוספות של חכמי חלב. בהסכמה לספר הראשון הוא מוזכר בין דייני חלב[4]. כמו כן ידוע שהרב שימש סופר סת"ם ועל כן נוסף לשמו הכינוי "סופר"[5].
מפעל התרגום
עיקר פועלו של הרב ששון היה בתרגום (שרח) ספרים מהמקרא לערבית היהודית של יהודי חלב בזמנו. הוא כתב תרגומים לספרי אמ"ת (איוב, משלי ותהילים) ולשתיים מהמגילות – קהלת ואיכה. תרגומי תנ"ך בערבית-יהודית בלהג יהודי סוריה, שנדפסו בחלב ובירושלים, הם למעשה מפעלו של הרב ששון, שתרגם ופרסם את ספריו בשנות השמונים של המאה ה-19[6]. אמנם, בקרב יהודי סוריה נמצאו תרגומים לכל ספרי התנ"ך להוציא דברי הימים, עזרא ונחמיה[7], אולם ייחודו של הרב ששון הוא בהדפסת התרגומים שכתב. התרגומים האחרים נכתבו בכתב יד או נמסרו על פה, ולא נדפסו. תרגומים נוספים שכתב הרב ששון הם תרגום לפיוט אזהרות של רבי שלמה אבן גבירול לחג השבועות ליום ראשון וליום שני[8], ותרגום לפיוט "מי כמוך" של רבי יהודה הלוי, פיוט לפורים שנקרא בשבת זכור בבתי הכנסת בקהילות המזרח[9]. מלבד מלאכת התרגום הענפה, מיוחסת לרב כתיבת שיר שפותח במילים "מה טוב יופיו יושב בסתר עליון", הפיוט "יוצר אדמה" – פיוט לבר מצווה שהיה נפוץ בקהילת חלב בדור האחרון; פיוט הכתוב בעברית והאקרוסטיכון בפיוט יוצר את השם 'מאיר ששון'[10].
הרב מאיר ששון נפטר בט' בטבת תרע"ב.
מאפייני התרגום לספר תהילים
התרגום לתהלים כולל תרגום מלא לפסוק, תרגום כנגד כל הפסוק ולא רק למילים מסוימות. עם זאת, התרגום אינו תרגום של מילה כנגד מילה מכיוון שהוא מבוסס ברובו על הפרשנים המסורתיים, רש"י, רד"ק ומצודות, וכן על התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל. דבר זה מביא לתרגום של רעיונות על דברי הפסוק או הרחבות לדברי הפסוק כפי שהם עולים מן הפרשנים. כאשר יש מחלוקת או הבדל בין הפרשנים, הוא מציג תרגום לפי כל פירוש. בלשון התרגום אין הקפדה על כללי הערבית הספרותית, ואוצר המילים שייך ברובו לערבית החלבית המדוברת, אולם יש הגבהת לשון מסוימת. כפי שמצוי בשרחים (תרגומים) נוספים, הן מן המערב והן מן המזרח, גם בשרח הרב ששון נמצאים שקיעים מתרגום רס"ג, היינו מילים, מונחים ושימושי לשון שטבע רס"ג בתפסיר שלו והשתשלו אל השרחים[11].
תרגומיו
- אזהרות שרח, ירושלים, תרמ"ו - תרגום לעברית יהודית של אזהרות שכתב ר' שלמה אבן גבירול לחג השבועות.
- אזהרות שרח ליום ב', ארם צובא, תרמ"ח - תרגום לערבית-יהודית של אזהרות ר' שלמה אבן גבירול לחג השבועות.
- איוב וקהלת שרח, ארם צובא, תרמ"ט - תרגום לערבית-יהודית של ספר איוב בלבד.
- איכה שרח, ארם צובא, תרמ"ח - תרגום מגילת איכה לערבית-יהודית.
- משלי שרח, ירושלים, תרמ"ד - תרגום לערבית-יהודית של ספר משלי.
- קהלת ושרח בלשון ערבי, ירושלים, תרמ"ה - ספר קהלת עם תרגום לערבית יהודית.
- תהלים, ירושלים, תרמ"ה - ספר תהלים עם תרגום לערבית-יהודית. התרגום הוא גם ביאור המתבסס על רש"י, התרגום, רד"ק והמצודות. נוסף לתרגום מובאות בספר אוסף תפילות[12].
לקריאה נוספת
- ירון הראל, היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750-1950, פעמים 86-87 (ה'תשס"א), בעמ' 96 ו-101.
- נחם אילן, "אקדמות לחקר השרח של יהודי ארם צובה", בתוך: אר"ץ ומלואה: מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה (חלק ב'), בעריכת י' הראל, י"ט עסיס ומ' פרנקל, ירושלים, תשע"ג.
- אר"ץ ומלואה: מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה (ב' חלקים), בעריכת י' הראל, י"ט עסיס ומ' פרנקל, ירושלים, תשס"ט ותשע"ג.
- יהודי סוריה: היסטוריה, תרבות וזהות, בעריכת ירון הראל, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן: תשע"ו.
- דוד נודל, המאפיינים הלשוניים בתרגומו של הרב מאיר ששון לספר תהילים, עבודת מ"א, האוניברסיטה העברית, 2018.
הערות שוליים
- ^ יצחק אבישור, היצירה הספרותית בערבית-יהודית, קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים סוריה, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ט, עמ' 136. לדעת אבישור תאריך הולדתו המדויק של הרב אינו ידוע. חכם אברהם עדס סובר שנולד בין השנים תקצ"ח (1838) לתר"ב (1842). בקטלוג הספרייה הלאומית, שבה נמצאים תרגומיו של הרב מאיר ששון, מופיעה השנה 1840 כשנת הלידה של המחבר. שנה זו היא האמצע בטווח השנים האפשרי שסובר חכם עדס, אך לא ידוע שמידע זה נלקח ממנו.
- ^ ירון הראל, מפתח מחברים ביוגרפי, ספרי אר"ץ - הספרות התורנית של חכמי ארם צובא, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ז, עמ' 413
- ^ א' מארטינוטי, המאפיינים הלשוניים בתרגומו של הרב מאיר ששון לספר איוב (ארם-צובה, סוריה, תרמ"ט), עבודת תזה, האוניברסיטה העברית, תשע"ג
- ^ ירון הראל, היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750–1950, פעמים 87-86, תשס"א, עמ' 123-67
- ^ יצחק אבישור, היצירה הספרותית בערבית יהודית, עמ' 136
- ^ יצחק אבישור, היצירה הספרותית בערבית-יהודית, קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים סוריה, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ט, עמ' 146-135
- ^ יצחק אבישור, תרגומי תהלים בערבית-יהודית מעיראק: שרחים לתהלים מבגדאד וממוצל, תל אביב-יפו: פרסומי מרכז ארכיאולוגי, 2011
- ^ ירון הראל, ספרי אר"ץ - הספרות התורנית של חכמי ארם צובא, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ז, עמ' 358-357
- ^ ד' לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ: לתולדות חכמי ורבני אר"ץ (חלב), ירושלים: דב"ש, תש"ם, עמ' 310
- ^ א' עמרם, שירה חדשה, תשס"ט, עמ' 398 (שיר רפ"ז)
- ^ דוד נודל, המאפיינים הלשוניים בתרגומו של הרב מאיר ששון לספר תהלים, עבודת מ"א, 2018
- ^ ספרי אר"ץ - הספרות התורנית של חכמי ארם צובא, מכון בן-צבי, עמ' 363-357
