רבי ישעיהו גולדשמידט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישעיהו גולדשמידט אב"ד תל אביב

הרב ישעיהו גולדשמידט (טבת תרע"ז 1916 - י"ב בשבט תשס"ג 2003) היה דיין ליטאי, אב"ד בתל אביב.

תולדות חייו

נולד בבלארוס (רוסיה הלבנה) לרב אברהם ולפייגא לאה גולדשמידט. אביו חיבר את הספר כרם אברהם על סדר זרעים[1]. בילדותו עלתה משפחתו לעיר חברון בארץ ישראל עם תלמידי ישיבת סלבודקא. כשהיה כבן 13 התחוללו מאורעות פרעות תרפ"ט. הוא ניצל עם בני משפחתו כשהסתתר בבית משפחת סלונים. לאחר הפרעות עברה משפחתו לירושלים והוא נכנס ללמוד בישיבת תפארת צבי. לאחר מכן למד בישיבת תפארת ישראל בחיפה ובשנת תרצ"ג עבר ללמוד בישיבת חברון אצל הרב יחזקאל סרנא (לימים הפך לתלמידו המובהק). בשנת תשי"א התחתן עם לאה מלץ-לרנר. עבר להתגורר בבני ברק והחל לשמש ר"מ בישיבת היישוב החדש. בשנת תשכ"א התמנה לדיין בפתח תקווה. בהמשך היה דיין בתל אביב, אב בית הדין הראשון באשדוד ואב"ד בתל אביב. בשנת תשמ"ג פרש מתפקידו. הוא פתח כולל אברכים בבני ברק והתמנה לרב בית הכנסת אורייתא בעיר. נפטר בשנת תשס"ג 2003 ונטמן בחלקת הנביאים בהר הזיתים בירושלים.

במשך שנים היה עורך באוצר מפרשי התלמוד שע"י מכון ירושלים.

בלילי שבת במשך עשרות שנים לימד שיעור בספר מנחת חינוך.

היה חבר בוועדת פרס בני ברק ע"ש יצחק גרשטנקורן.

לאחר מותו הוציא חתנו הרב יעקב רפפורט קונטרס מתורתו בשם חזון ישעיהו[2].

משפחתו

אחיו הרב אליעזר גולדשמידט היה דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24035589ישעיהו גולדשמידט