הרב יוסף ברמסון
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר בקישורים, שימוש בתאריכים עבריים בלבד, העדר קטגוריות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר בקישורים, שימוש בתאריכים עבריים בלבד, העדר קטגוריות. |
הרב יוסף ברמסון (פרנקר, הולנד, ה'תרצ"ה - ח' באדר ב' ה'תשפ"ב) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק. ממייסדי ישיבת ירושלים לצעירים (ישל"צ) בה לימד עשרות שנים, רשת נועם - צביה ותנועת הנוער אריאל. מחבר סדרת ספרי ההיסטוריה "ימות עולם" וספרים נוספים, וחוקר ב"בית הרב קוק".
ביוגרפיה
הרב ברמסון נולד בפרנקר שבצפון הולנד בשנת תרצ"ה לד"ר יעקב ברמסון - מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי בעיר, ורעייתו קורי. המשפחה הייתה ציונית, ביקרה בארץ ישראל מספר פעמים ויזמה פעילות ציונית. היא גם התכוונה לעלות לארץ וכבר קיבלה לשם כך סרטיפיקאט, אך עקב מחלה של אחת מבנות המשפחה נדחתה העלייה במספר חודשים, ובחודשים אלו פרצה מלחמת העולם השנייה ואי אפשר היה לעלות לישראל.
לאחר כחצי שנה מפרוץ המלחמה נאסר על אביו להמשיך בתפקידו כראש מחלקה, והמשפחה עברה לווילדרפאנק, בסמוך לפאנדאם. בשנת 1942 גורשו למחנה המעבר וסטרבורק, משם יצאו לברגן בלזן ולבסוף נכלאו ב"מחנה הכוכבים". במחנה נפטרה אימו מרעב והילדים הועברו לבית יתומים שהפעילו בו הני ויהושע בירנבאום, זוג יהודי הולנדי. ב-9 באפריל 1945, חמישה ימים לפני שחרור המחנה, הועלו האב וילדיו לרכבת שנודעה לימים בשם "הרכבת האבודה", שנסעה שבועיים בניסיון להגיע לטרזיינשטט, ולבסוף נעצרה ליד העיירה טרביץ (Troebitz) במזרח גרמניה, שם שוחררה בידי הצבא האדום ב-23 באפריל. המשפחה הגיעה לאמסטרדם והילדים הוכנסו לבית הילדים שהוקם בבניין ה"יודסה אוינוולידה" בידי הזוג בירנבאום. לאחר תקופה שבו לפרנקר.[1]
בשנת ה'תש"י עלה הרב ברמסון עם משפחתו לארץ ישראל, והגיעו לגור בעיר בת ים. הרב ברמסון החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמיד מובהק של הרצי"ה קוק.
בה'תשכ"ד התחתן עם ברכה וולק.
בה'תשכ"ה היה בין מקימי ישיבת ירושלים לצעירים והחל לשמש בה כר"מ ומלמד היסטוריה. לאחר עשרות שנים פרש מהתפקיד, ובהמשך הצטרף לצוות המחקר של בית הרב קוק.
פעילותו
ביוזמתו של הרב אברהם שפירא ובעידוד הרצי"ה קוק, הקימו כמה מתלמידיהם את "ישיבת ירושלים לצעירים" הסמוכה לישיבת מרכז הרב ומיועדת לגילאי תיכון. הרב ברמסון היה מראשי המקימים, יחד עם הרב יעקב פילבר שהוביל את ההקמה, ואחרים. במשך ארבעים שנה כיהן בה כר"מ, וכן לימד היסטוריה, על פי תמיכת הרצי"ה שראה בהיסטוריה מקצוע ראשון במעלה מבחינה ערכית ואמר לו שמורה להיסטוריה הוא מדריך רוחני. הוא אף הורה לו להתייחס לתפקידו זה כ"רב" ולא כ"מורה", מפני היחס הרוחני שבהוראת מקצוע זה ברוח היהדות.
היות שספר ההיסטוריה שהיה בשימוש אז היה מבוסס על מוסכמות ותובנות הנוגדות את מסורת ישראל, והוא לא מצא ספרי היסטוריה הכתובים באופן המתאים לרוח התורנית, ניגש להתייעץ עם רבו הרצי"ה ושאלו מה לעשות בנושא. לאחר התלבטות הורה לו הרצי"ה שיחבר בעצמו ספר ועל פיו ילמד, וכך החל לכתוב את סדרת ספריו "ימות עולם".[2]
בעקבות רצונה של קרובת משפחתו להתגייס לנח"ל הדתי, שאל את הרצי"ה קוק לדעתו בנושא. הרצי"ה, שסירב בעקביות להורות בענייני הלכה ציבוריים וסבר שעל פסיקות כאלו להיות מובאות לפתחה של הרבנות הראשית שהיא "מרא דאתרא" במדינה, הפנה אותו לרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וזה השיב שהדבר אסור לנשים כמו כל שירות צבאי. גם רבה של רחובות הרב אלימלך בר-שאול השיב לו כך בכתב.[3] הרב ברמסון חזר עם הדברים אל הרצי"ה ועל פי זאת כתב הרצי"ה את דבריו על כך שיש לנשים להימנע משירות צבאי ולפנות לשירות לאומי.[4]
ספריו
- סדרת "ימות עולם" - היסטוריה: א. הבית השני. ב. תנאים ואמוראים. ג. העליות ממזרח וממערב בין השנים ד'ש - ה'ת"ר. ד. הקץ הדוחק (מהדורות חדשות לספר שיצא בנפרד)
- הקץ הדוחק - הגות ומעש לאור חזונם של גדולי ישראל בדורות האחרונים
- במערכה הציבורית - ליקוט מדברי הרצי"ה קוק בענייני ציבור, שהובאו בעיתונות לאורך השנים
- ובאו ציון ברינה - פועלו של הרצי"ה קוק בשליחות אביו הראי"ה להעלאת יהודים לארץ ישראל בין השנים ה'תרפ"ט - ה'תרצ"ה
- ופדויי ה' ישובון: מפעל ההצלה של הראי"ה קוק[5]
- על הבשן והגולן במקרא ובהלכה
- כל ארצנו - אדמת קודש! - לבירור זכותנו על ארץ ישראל על ידי גדולי הדורות האחרונים
- "פתחים" - לתולדות החכמה הפנימית וגדוליה, בהוצאת מכון "נזר דוד", 158 עמ', ירושלים ה'תשע"ה. הספר נכתב על פי יסודותיו של הרב הנזיר, ובהקדמה מאת הרב שאר ישוב כהן
קישורים חיצוניים
- - עדותו על שואת יהודי הולנד. חלק ראשון
- - עדותו על שואת יהודי הולנד, חלק שני
- - עדותו על שואת יהודי הולנד, חלק שלישי
- - שיעוריו באתר מכון מאיר
הערות שוליים
- ^ חיים על בלימה, מבעד לעדשת המצלמה, באתר www.yadvashem.org
- ^ משמיע ישועה על הרצי"ה קוק, עמוד 551
- ^ את תשובה זו הדפיס מאוחר יותר הרב ברמסון בתוך ספרו "הקץ הדוחק"
- ^ "משמיע ישועה" על הרצי"ה קוק. עמוד 537
- ^ ופדויי ד' ישובון : מפעל ההצלה של מרן הראי"ה קוק / יוסף ברמסון | ברמסון, יוסף בן יעקב (בית הרב קוק (ירושלים) ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
33215078יוסף ברמסון