רבי דוד פרץ
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר | |
| לידה |
ו' בסיוון ה'תרצ"ג, 3 במאי 1933 ו' בסיוון ה'תרצ"ג מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
ג' באלול ה'תשע"ז, 25 באוגוסט 2017 ג' באלול ה'תשע"ז טבריה |
| מקום קבורה | בית העלמין הישן בטבריה |
| מקום פעילות | טבריה |
רבי דוד פרץ (ו' בסיוון ה'תרצ"ג 3 במאי 1933 – ג' באלול ה'תשע"ז 25 באוגוסט 2017) היה אב בית דין ורבה הספרדי של טבריה במשך כ-40 שנים.
ביוגרפיה
רבי דוד נולד במרוקו לרבי יצחק ורחל פרץ. בילדותו למד במוסדות אוצר התורה במרוקו, ובגיל 13 עבר לארמנטייר שבצרפת, שם למד בישיבת "נובהרדוק - אור יוסף" אצל רבי גרשון ליבמן.
בחודש כסלו ה'תשי"א (נובמבר 1950) עלה עם הוריו לארץ ישראל, והחל ללמוד בישיבת בית יוסף בתל אביב אצל רבי הלל ויטקינד. בישיבה למד בין היתר אצל רבי מרדכי מן ורבי אהרון ויינשטיין, ובסיום לימודיו עבר ללמוד בישיבת אור תורה בטבריה.
לאחר נישואיו לרחל לחיאני, החל ללמוד בכולל אברכים "אור תורה" בטבריה. בתקופה זו רבי אשר זאב ורנר לקחו תחת חסותו. במקביל מסר רבי דוד פרץ שיעורים בשכונות העיר ופעל להקים בה מוסדות חינוך, ובשנת ה'תשכ"ה (1965) החל לשמש כרבה של טבריה עילית וכחבר לשכת הרבנות בעיר.
לאחר פטירת רבי מאיר ועקנין, נבחר ב-30 בדצמבר 1975 לכהן כרבה הספרדי של העיר. טקס ההכתרה נערך ב-17 בפברואר 1976 בבית הכנסת "אוהל נחום" בטבריה[1], בהשתתפות שר הפנים דאז יוסף בורג, ראש העיר דאז משה צחר ורבנים נוספים. עם בחירתו, הייתה זו הפעם הראשונה שנבחר בטבריה רב ראשי אחד, ללא רב אשכנזי לצידו, וסמכותו חייבה את כלל העדות.
בטבריה היה שותף לייסד את כולל "זיכרון מאיר" וישיבת "תורת מאיר". כן ייסד בשיכון ד' בעיר כולל אברכים, שבו למדו אברכים ממוסדות רבי מאיר בעל הנס.
עם הגיעו לגיל 80, סיים את תפקידו הרשמי ברבנות.
בסוף ימיו חלה במחלת הסרטן והלך לעולמו בטבריה בג' באלול ה'תשע"ז (25 באוגוסט 2017) ונקבר בבית העלמין הישן בעיר.
לאחר פטירתו מונה לרב ראשי רבי משה צבי בוחבוט.
משפחתו
בניו:
- הרב יוסף יחיאל, ראש ישיבת "פני יהושע" בירושלים וראש מוסדות "רבי מאיר בעל הנס" בטבריה.
- הרב שלמה, ראש כולל הרמב"ם בטבריה.
- הרב חיים ראובן, מחבר ספרים רבים.
- הרב יצחק, ר"מ בישיבת "ישמח משה" בירושלים
- הרב רפאל, דיין בביה''ד 'אהבת שלום'.
חתניו:
- הרב יוסף יצחק שלוש, בנו של הרב דוד שלוש, רב המועצה האזורית דרום השרון ויושב ראש ארגון הרבנים האזוריים.
- הרב יוסף דנינו, ר"מ בישיבת "אור חדש" ברכסים.
- הרב יעקב כהן, ראש ישיבת "קניני התורה" בירושלים.
- הרב מרדכי כהן, רב קהילת "בית אברהם" בירושלים.
- הרב ציון כריסי, ראש הקיבוץ בישיבת 'תורה ודעת' בירושלים.
- הרב יעקב ארוש, מנהל תלמוד תורה בנתיבות.
- הרב אליהו הלל, בנו של הרב יעקב הלל מרבני ישיבת "אהבת שלום" בירושלים.
חיבוריו
חיבר מספר חיבורים תורניים, ופרסם מאמר בעניין שאלת זמני הזריחה והשקיעה בטבריה.[2]
- אהבת דוד - על התורה, כתב יד
- וידבר דוד - על התורה, כתב יד
- לדוד זרעו - על התורה, כתב יד
- ירח האיתנים על חודש אלול וחודש תשרי.
- אורה ושמחה על חנוכה ופורים וד' פרשיות.
בשנותיו האחרונות כשהיה מרותק לבית ישב והקליד דרשות רבות וכן רעיונות ופתיחות לדרשות. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב יצחק מתוך כתביו ספר אהל דוד - ירח האיתנים. וכן ספר אהל רחל - אורה ושמחה.
קישורים חיצוניים
- נבחר רבה של טבריה, בעיתון מעריב, 31 בדצמבר 1975
- הרב דוד פרץ רב ראשי בטבריה, בעיתון דבר, 18 בפברואר 1976
- מאיר הראובני, רב ראשי יחיד לכל העדות, בעיתון מעריב, 10 בפברואר 1976
- אבל בטבריה: רב העיר הגאון רבי דוד פרץ, באתר כיכר השבת, 26.8.17
- משה ויסברג, רבה של טבריה הגאון רבי דוד פרץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 26.8.17
הערות שוליים
- ^ כיום בית הכנסת של הרב דב קוק
- ^ קובץ בית אהרן וישראל, ירושלים תש"ע, שנה כה גיליון ג, עמ' סט-עא
29118078דוד פרץ (רב)