הרב דוד מושקוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוד מושקוביץ
לידה 1869
ה'תרכ"ט
פטירה 12 בפברואר 1959 (בגיל 90 בערך)
ד' באדר א' ה'תשי"ט
תחומי עיסוק

הרב דוד מושקוביץ (בכתיב יידי: מאשקאוויטש; ה'תרכ"ט, 1869 - ד' באדר א' ה'תשי"ט, 12 בפברואר 1959) היה רב חסידי ציוני דתי, פוסק הלכה ופובליציסט, רבה של נאסוד שבטרנסילבניה ובאחרית ימיו רבה של שכונת פלורנטין וחבר הרבנות הראשית לתל אביב-יפו.

ביוגרפיה

הרב מושקוביץ, בן למשפחה מיוחסת, שימש במשך שנים כרבה של נאסוד שבטרנסילבניה והקים בה מוסדות ציבור ומוסדות חינוך. במסגרת פעילותו הציונית חבר לרב משה שמואל גלזנר מקלוז' והיה מדבריה הראשיים של הציונות הדתית בדורו. הוא נסע ברחבי אירופה כדי לעשות נפשות לציונות ובימי מלחמת העולם הראשונה אף נשפט כמורד במלכות בבית דין צבאי בשל הלשנה על פעילותו הציונית. לבסוף שוחרר והמשיך בפעילותו.

פרסם מאמרים ציוניים ומאמרי הגות כלליים בביטאון הציוני "העולם" והיה ידידו הטוב של עורך הביטאון, נחום סוקולוב.

הרב מושקוביץ היה חסיד רוז'ין וכשפרצה המחלוקת הגדולה בין חסידות צאנז לחסידות רוז'ין והראשונים אסרו לאכול משחיטת השוחטים הרוז'ינאים פרסם את הספר "משפט לעשוקים" (1910) שהגן על כשרות השחיטה של שוחטים אלו ותקף בחריפות את הניסיונות לשבור את מטה לחמם. ב-1922 הדפיס את ספרו ההגותי "רגלי מבשר" ובו מאמריו "האומה והדת" ו"הגאולה והדת" המבססים את ההשקפה שלפיה הציונות אינה עומדת בסתירה לדת ומסורת ישראל אלא מבוססת עליהן. ספר זה היה מספרי היסוד של הציונות הדתית באוסטריה והונגריה.

גם את ספריו על התורה "גלילי זהב" הדפיס בהיותו בסאטו מארה (סאטמאר) ב-1935. בסוף אותה שנה עלה ארצה והתיישב בחיפה. לאחר תקופת קליטה, התמנה כחבר הרבנות הראשית לתל אביב-יפו וכרבה של שכונת פלורנטין בעיר. הוא עקר לתל אביב והקים בקרבת ביתו בית כנסת.

בעת מלחמת העולם השנייה איבד את בנו הרב משה מושקוביץ, שהיה אף הוא הוגה דעות וממנהיגי תנועת תורה ועבודה בטרנסילבניה, שנרצח בשואת יהודי צפון טרנסילבניה. בן נוסף, אברהם-זאב מושקוביץ, נהרג במלחמת השחרור.

הרב מושקוביץ נפטר בד' באדר א' ה'תשי"ט, 12 בפברואר 1959 ונטמן בבית העלמין קריית שאול[1]. בעזבונו נותרו רבים מכתביו שלא נדפסו.

לקריאה נוספת

  • יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; דוד מושקוביץ (מאשקאוויטש), בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 428–429.
  • שלמה זמרוני, האיש וספריו: לזכר הרב דוד מושקוביץ, תגים, ג, ירושלים תשל"ב, עמ' 147 ואילך.

קישורים חיצוניים

מספריו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36438478דוד מושקוביץ