הקרב על קלן (1945)
| מערכה: מבצע חוטב עצים | ||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||
| תאריכי הסכסוך | 5 במרץ 1945 – 7 במרץ 1945 (3 ימים) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | קלן, גרמניה | |||||
| תוצאה | ניצחון אמריקאי | |||||
| ||||||
הקרב על קלן היה חלק ממבצע חוטב עצים והוא מתייחס להתקדמות בעלות הברית שהתרחשה בין 5 ל-7 במרץ 1945, שהובילה לכיבוש קלן.[1]
רקע כללי
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה קלן הייתה העיר הרביעית בגודלה בגרמניה והעיר הגדולה ביותר על נהר הריין, עם אוכלוסייה של כ-800,000 איש. העיר קלן הופצצה על ידי חיל האוויר המלכותי (RAF) ב-262 התקפות אוויריות נפרדות במהלך מלחמת העולם השנייה, זאת בתגובה להפצצת לונדון בתחילת המלחמה. קלן הייתה יעד צבאי חשוב, בהיותה עיר מתועשת מאוד עם מפעלים רבים שייצרו אספקת מלחמה ולעיר הייתה גם רשת רכבות גדולה, ששימשה להובלת חיילים ונשק. סך של 34,711 טונות ארוכות של פצצות הוטלו על העיר, התקיפה האווירית האחרונה בוצעה ב-2 במרץ 1945.[2] עד תחילת מרץ 1945 רוב העיר נהרסה, כ-20,000 איש נותרו בעיר.
הקרב
במהלך הלילה של 3 במרץ, מטוסי בעלות הברית הטילו עלוני תעמולה מעל העיר, ואמרו לאזרחיה להפר את הנחיות ההנהגה הנאצית, וביקשו מהתושבים שלא להתפנות מהעיר מכיוון שאין להם ממה לחשוש מהכוחות המתקדמים. הטורים של בעלות הברית התקרבו לקלן משלושה כיוונים, דיוויזיית השריון ה-3 מצפון-מערב, דיוויזיית החי"ר ה-104 שהגיעה ממערב והדיוויזיה המשוריינת ה-9 טיהרה חלקים מדרום לעיר בשיתוף עם דיוויזיית החי"ר ה-9. ב-5 במרץ, הדיוויזיה המשוריינת ה-3 השיקה התקדמות סופית לעבר קלן. ב-6 במרץ יצאו הטורים האמריקאים מעמדותיהם לכיוון לב העיר.[3]
ליד מרכז העיר הייתה התכתשות עם טנק פנתר גרמני; התכתשות זו נלכדה על ידי צלמים אמריקאים מחברת ה-165 Photo Signal.[4] הפנתר הגרמני התמקם במארב ליד תחנת הרכבת; שני טנקי שרמן מתקדמים הואטו על ידי ערימת הריסות. השרמנים נתקעו ברחוב צר, מה שהפך אותם למטרה קלה לטנק הגרמני. שניים מפגזי ה-75 מ"מ של הפנתר פגעו בצריח של השרמן המוביל, פגז שלישי פגע במזקו"ם הטנק השני של שרמן מאחוריו. טנק פרשינג סמוך נשלח להוציא את הפנתר, שני הטנקים היו זה לעומת זה, אך מפקד הטנק הגרמני האמין שזהו טנק גרמני, ולכן אמר לתותחן שלו לנצור אש, הוא מעולם לא ראה פרשינג. לבסוף נפגע טנק הפנתר על ידי הפרשינג המתקדם.
כשהאמריקאים נעו לעבר הריין, הוורמאכט (חטיבת הפאנצר ה-106 פלדהרנהאלה) הרסו את גשר הוהנצולרן, החוליה האחרונה בין מזרח למערב העיר. אף על פי שבעלות הברית לא הצליחו לכבוש גשר מעל הריין ליד קלן, דרומה יותר התקדמה דיוויזיית השריון ה-9 של הארמייה האמריקאית הראשונה במהירות בלתי צפויה לעבר הריין. הם הופתעו מאוד לראות שגשר לודנדורף, אחד מהגשרים האחרונים על פני הריין, עדיין עומד על תילו, הם כבשו והגנו על הנכס המכריע הזה במהלך קרב רמאגן. ב-7 במרץ נכבשה כל קלן ממערב לנהר הריין על ידי בעלות הברית, הרבעים בגדה הימנית נותרו בשליטה גרמנית עד אמצע אפריל 1945.[5]
הערות שוליים
- ^ Zabecki, David T. (1999). World War II in Europe : an encyclopedia. New York: Garland Publications. p. 1644. מסת"ב 978-0824070298. Retrieved 20 February 2022.
- ^ "Bomber Command Campaign Diary", Royal Air Force Bomber Command 60th Anniversary, RAF, 6 April 2005, archived from the original on 6 July 2007 – via National Archives
- ^ Zumbro, Derek S. (2006). Battle for the Ruhr: The German Army's Final Defeat in the West. University Press of Kansas. מסת"ב 978-0-7006-1490-5, pp.122.
- ^ Brading, Thomas (19 בספטמבר 2019). "'Hero of Cologne' receives bronze star during surprise ceremony". army.mil. נבדק ב-23 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trotz Durchhalteparolen wenig Widerstand – Die US-Armee nimmt Köln ein" [Minor restistance despite rallying calls – the US-army captures Cologne]. Sixty years ago [Vor 60 Jahren] on www.wdr.de (בגרמנית). Westdeutscher Rundfunk. 7 במרץ 2005. נבדק ב-21 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
