מקלדת דבוראק
מקלדת דבוראק או פריסת הקלידים של דבוראק היא פריסת קלידים במקלדת כתיבה אנגלית על פי סדר שהציע אוגוסט דבוראק (August Dvorak) בשנת 1928, במטרה לאפשר להקלדה להיות מהירה יותר ופחות מעייפת מההקלדה על פריסת הקלידים האנגלית המקובלת, ה-QWERTY.
דבוראק גם פיתח שתי פריסות המיועדות לכתיבה ביד אחת. אחת הפריסות האלה נועדה לאנשים שרק יד ימינם מתפקדת והשנייה לאנשים שרק יד שמאלם מתפקדת.
רקע
דבוראק היה ד"ר לחינוך וקצין בכיר בחיל הים האמריקני. סדר קלידים שהציע שונה מהסדר האנגלי הנפוץ, הקרוי QWERTY. ה-QWERTY עוצב עבור מכונות כתיבה מכניות וההתחשבות באילוצים הטכניים של מכונות אלה היו גורם מרכזי בעיצובו. הקשה על כל קליד במכונות המכניות הפעילה מנוף. מנופים של קלידים קרובים שהוקשו בזה אחר זה נטו להתנגש זה בזה, להיתפס זה בזה ולאלץ את המקליד להפסיק את עבודתו ולשחרר את המנופים. על כן פריסת QWERTY עוצבה במטרה להוריד את הסיכוי שקלידים קרובים יוקשו בזה אחר זה[1].
בפריסת קלידי מכונות הכתיבה החשמליות, ששווקו לראשונה בסוף שנות העשרים של המאה העשרים, לא היה צריך להתחשב בבעיות הטכניות אלה. דבוראק סבר ששיווק מכונות הכתיבה החשמליות נותן הזדמנות לשנות את סדר המקשים המקובל כך שהאדם המשתמש במקלדת יוכל להקליד באופן יעיל יותר.
קבלת המקלדת בציבור
בעשרים השנים הראשונות להצעת הפריסה של דבוראק נערכו מחקרים רבים על אודותה. מחקרים אלה חיזקו את ההנחה שפריסה זו מוצלחת מה-QWERTY באופן משמעותי. אף על פי כן, הציבור הרחב לא אימץ אותה מעולם. בשנת 1943 פרסם דבוראק מאמר[2] שבו טען כי לפריסה שלו יש יתרון על ה-QWERTY במהירות ודיוק ההקלדה, בקלות למידת ההקלדה ובמניעת עייפות וכאב מהמקליד. דבוראק סקר במאמר הן עקרונות הנדסת אנוש והן ממצאים המעידים על היתרון שבפריסת לוח המקשים שלו. הממצאים היו משלושה סוגים: אנשים שניצחו בתחרויות הקלדה בזכות שימוש בפריסה שלו, קורסי הקלדה שהתקצרו בזכות הלמידה המהירה של הקלדה על לוח מקשים עם פריסה זו ועבודת דוקטורט שנעשתה בנושא. מחקרים שנעשו בשנת 1944 בחיל הים האמריקאי קבעו שהכתיבה על מקלדת דבוראק מהירה בצורה משמעותית מכתיבה על מקלדת QWERTY, ושהדרך בה אצבעותיו של מי שמשתמש בטכניקת ההקלדה הקרויה "הקלדה עיוורת", עוברות על פני המקשים, קצרה פי 12 בדבוראק מב-QWERTY. אולם, לאחר זמן נתברר שהאחראי הראשי של המחקר היה לא אחר מאשר ד"ר דבוראק, ששירת כרב סרן בחיל הים, דבר שגורע מאמינותו של המחקר.
מחקרים מאוחרים יותר, עצמאיים ובלתי תלויים, הראו שאחרי אימון של כמה שבועות, הכתיבה על מקלדת QWERTY ועל מקלדת Dvorak דומות במהירותן (עבור טקסטים סטנדרטיים) ושפריסתו של דבוראק מזרזת את מהירות ההקלדה בהשוואה לפריסת QWERTY בפחות מעשרה אחוזים[1]. עם זאת, חד משמעית הובהר שהדרך שעוברות האצבעות אכן קטנה יותר בדבוראק, ועומדת ביחס של כמעט 3:2 לטובת דבוראק. עובדה זו מציבה את פריסת הקלידים של דבוראק כאמצעי ראוי להתמודדות עם פציעות ההקלדה. פציעות הקלדה הפכו לרווחות אצל אנשים שמקלידים שעות רבות ביום, הנפוצה שבהן היא תסמונת מנהרת שורש כף היד (Carpal Tunnel Syndrome).
ועדיין, אנשים רבים אינם מחליפים בין הפריסות. ייתכן שהם מפחדים להחליף בין הפריסות משום שעשוי להיווצר להם בלבול עם הפריסה הרגילה, או שהם יפסידו זמן עבודה יקר עד שיתרגלו להקליד מהר עם הפריסה החדשה ויצא שכרם בהפסדם. ישנם הטוענים על סמך ניסיונם האישי שהאמונה שייווצר בלבול ולכן לא כדאי לנסות להחליף, איננה נכונה ובקלות אפשר להתרגל לשתי פריסות מקשים.[3]
בשנת 1972 פרסם מרטין[4] סקירה מחקרית וחוות דעת על פריסת דבוראק לאור הצפי שמכונות הכתיבה יוחלפו על ידי מחשבים אישיים ושמשימות ההקלדה יפסיקו להיות נחלתן הכמעט בלעדית של המזכירות. מרטין סקר את המחקרים שנעשו עד 1972 המשווים את הפריסות וצפה החלפה קרובה של הפריסה המקובלת של הקלידים מפריסת QWERTY לזו של דבוראק או לפריסה דומה לה. מרטין הציע גם כמה שינויים למקשים שאינם מקשי אותיות במקלדות המחשב שהיו מקובלות לפני שהמחשב האישי הפך לנפוץ. מרטין הציע למשל להפוך את מקש האנטר ממקש התופס את מקומם של שני מקשים בשתי שורות (4 סך הכל) למקש התופס את מקומם של שני מקשים בשורה אחת. הצעתו זו של מרטין התקבלה אבל פריסת דבוראק נותרה נדירת שימוש.
משנת 1982 הכיר ארגון התקינה האמריקאי ANSI בפריסת המקשים של דבוראק וקיבל אותה כתקן עבור פריסה אלטרנטיבית למקלדות. כל פריסות דבוראק זמינות לשימוש בגרסאות Windows החל מגרסה 98.
בשנת 1986 פרסם דלסנדרו[5] סקירה מחקרית על המשך חקירת פריסת דבוראק וחוות דעת על יתרונותיה של פריסה זו על פני הפריסה המקובלת. דלסנדרו טען שהציבור התרגל לQWERTY ושרק התערבות ממשלתית תעזור בשינוי הרגל זה ומעבר לפריסת דבוראק שלדעתו המקצועית היא מוצלחת יותר. דלסנדרו דיווח גם על התחלת מאמץ של ממשלת ארצות הברית להנחלת השימוש בפריסה של דבוראק, ומנה רשויות ממשלתיות שהורו לעובדיהן להקליד רק בה. נכון לשנת 2008 אפשר להסיק שאם הדיווח על המאמץ הממשלתי לא היה שגוי, אז המאמץ הממשלתי הזה נכשל משום שהפריסות לא הוחלפו.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: סרטון בערוץ engineerguy' אינו ערך חוקי
Why the Dvorak keyboard didn't take over the world, סרטון בערוץ engineerguy באתר יוטיוב (אורך: 3:48) (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 August, S. and Weiss, P.L.: A human factors approach to adapted access device prescription and customization. Journal of Rehabilitation Research and Development 29(4) 64-77, 1992
- ^ August Dvorak, There is a better typewriter keyboard. National Business Education Quarterly 12:p51–8 & p 66, 1943
- ^ Jeff Bigler, The Dvorak Keyboard, הסברים על Dvorak ויתרונותיה, עם הוראות שימוש במערכות הפעלה שונות (באנגלית)
- ^ Martin, A.: A new keyboard layout. Applied Ergonomics 3(1):48–51, 1972
- ^ Dalessandro, G.K.: Dvorak Keyboard Implementation. Proceedings of the ASIS Annual Meeting 23:59–63, 1986