הקטאיוס ממילטוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. הקטאיוס ממילטוס (ביוונית - Ἑκαταῖος) חי במאה ה-6 לפנה"ס, ככל הנראה בין השנים 476-550 לפנה"ס, בפוליס מילטוס שבאיוניה, אסיה הקטנה (אזור איזמיר של היום). מכונה 'אבי הגאוגרפיה', היסטוריון (לוגוגרף), גנאלוג, ומיתוגרף.
הצהרתו לשאיפה לכתיבת האמת בפתיחת ספרו 'גנאלוגיות', שהיא הראשונה מסוגה הידועה לנו, מעמידה את הקטאיוס, לדעת כמה חוקרים, כראשון ההיסטוריונים היוונים: "אני כותב דברים הנראים בעיניי דברי אמת. שכן אגדותיהם של היוונים הן, לדעתי, רבות ומגוחכות". אחרים רואים במקצועות בהם עסק כגובלים בהיסטוריוגרפיה או תומכים בה, כמו גנאלוגיה, אתנולוגיה, וגאוגרפיה.
קורות חייו
לא רבות ידוע על חייו של הקטאיוס. שם אביו היה הגסאנדרוס, ומשפחתו נחשבה מיוחסת ואמידה. העיר בה גדל, מילטוס, נחשבה למרכז מסחרי ותרבותי משגשג, בעיקר במאות ה-7 עד ה-5 לפנה"ס. בעיר זו צמחה גם האסכולה המילטית – הנחשבת לראשית הפילוסופיה המערבית. ניתן לשער שבחברה זו התחנך הקטאיוס למדע ולתרבות. הקטאיוס חי בתקופת שלטון האימפריה הפרסית ושירת תקופה בצבא הפרסי, כך שהתאפשר לו לסייר ולהכיר את האימפריה היטב. כמו כן, ערך מסעות נרחבים בארצות המזרח ובמצרים, אשר שימשו כבסיס לכתיבת חיבוריו, בנוסף לידע הכתוב בו השתמש.
ביקור בתבאי והשפעתו על הקטאיוס
בביקורו בתבאי שבמצרים, לפי הרודוטוס, סיפר הקטאיוס לכוהני המקדש על שושלת משפחתו המפוארת בת 16 דורות שמקורה באל. בתגובה הראו לו המצרים 345 פסלים של שושלת כוהנים אחת ששירתה במקדש, בהם אף לא אל אחד. אילן היוחסין המצרי, שהיה גדול מכל קנה מידה שהכיר, ערער כנראה את ביטחונו של הקטאיוס והיווה אחד מהגורמים שהובילו לגישתו הביקורתית, לספקנותו בעל-טבעיות שבמיתולוגיה (אם כי לא בהקצנה עד כדי מרידה) ולשאיפה לרציונליזם. ביטויים לרציונליזם שאפיין וייחד אותו ממרבית הכותבים בני זמנו ניתן לראות בניסיונותיו לכתיבת גנאלוגיות ועלילות מיתולוגיות בצורה המתיישבת עם ההגיון, כדוגמת סיפור לחימתו של הרקלס במפלצת מהאדס, או טענה שמוצאו של הרקולס אינו מזאוס, אלא משני בני-תמותה. ביטוי נוסף זה הוא טענתו שמייבא הכתב הפיניקי ליוון אינו אחד מגיבורי המיתולוגיה היוונית שרבים גרסו בזמנו, אלא אדם בשם דנאוס.
פעילותו במרד האיוני
ערך מורחב – המרד האיוני
הקטאיוס היה היחיד שהתנגד לפריצת המרד האיוני בשלטון הפרסי מבין חברי המועצה שהוקמה לדון בנושא, בהנהגת אריסטגורס, טיראן מילטוס. הוא טען שהמרד חסר סיכויי הצלחה, לאור עוצמתה של האימפריה הפרסית, אותה הכיר היטב. עמיתיו לא השתכנעו ובשנת 495 לפנה"ס, פרץ המרד בשיתוף מספר ערים יווניות (ביניהן אתונה), הביא לפלישת צבא פרס ונחשב לאירוע מכונן בפריצת מלחמת פרס–יוון. כשהבין שהוחלט למרוד, ניסה הקטאיוס להשפיע על האסטרטגיה בה ינקטו והציע לרכז את המאמץ בשליטה בים, המהווה יתרון ליוונים. לשם כך הציע להגדיל את צי הספינות באמצעות הכספים שהופקדו על ידי קרויסוס מלך לידיה במקדש ארטמיס באפסוס. הצעה זו התקבלה חלקית מבחינת מיקוד המאמץ להשגת השליטה בים, אם כי יתרון אסטרטגי זה לא הספיק כדי להתגבר על העדיפות המספרית ועוצמת הצבא הפרסי. לקראת פלישה פרסית מתקרבת למילטוס נתקיימה מועצה נוספת לדיון באפשרויות הפעולה. אריסטגורס הציע את סרדיניה או מירקינוס כשני יעדים אפשריים לבריחה ולייסוד מושבה חדשה. הקטאיוס התנגד לרעיון זה והציע להתבצר באי לרוס הסמוך למילטוס, עד אשר ינטשו הפרסים וניתן יהיה לשוב לעיר. המילטים דחו גם הצעה זו, מילטוס נפלה לאחר מצור והמרד דוכא. הקטאיוס נפטר כנראה בסמוך לסיום המרד.
כתביו ותרומתם
ספריו של הקטאיוס לא שרדו בשלמותם, אך קיימים כ-370 פרגמנטים בסך הכול באוסף של הקלאסיקן והפילולוג פליקס יעקבי FGrH (אסופת הפרגמנטים של הסופרים היוונים מהעת העתיקה, שכתביהם השלמים לא שרדו). מקורם בציטוטי היסטוריונים מאוחרים יותר, כמו דיודורוס סיקולוס, הלניקוס והרודוטוס. נראה שהקטאיוס זכה להערכה מיוחדת מצד הרודוטוס, שכן הוא היחיד המוצג בכתביו כמקור מידע שימש את הרודוטוס בעבודותיו וכנראה היחיד שצוטט על ידיו באופן מלא. לדעת פורפיריוס (פילוסוף וחוקר ההיסטוריה היוונית מהמאה השלישית לספירה), אשר השווה בין ספריהם של הקטאיוס והרודטוס, העתיק הרודוטוס קטעים שלמים מספריו של הקטאיוס, בשינויים קלים בלבד, במיוחד אלו המוקדשים למצרים. הפילוסוף הרקליטוס מזכיר את הקטאיוס ברשימה אחת יחד עם הסיודוס, פיתגורס וקסנופנס.
ספריו
- גנאלוגיות (Genealogia) – נחשבת ליצירה ההיסטורית היוונית הראשונה השואפת למחקר ביקורתי ולתיאור האמת, מתוכה שרדו 35 פרגמנטים בלבד. הספר פרי עבודת איסוף מיון והשוואה של כתבים קודמים לו (הבולט שבהם הוא הומרוס), בשילוב מידע שאסף במסעותיו. היצירה כוללת אילנות יוחסין גנאלוגיים, נתונים ההיסטוריים ותיאורים פואטיים, מיתולוגיים וגאוגרפים גם יחד, הכתובים בפרוזה - סגנון בלתי שכיח בזמנו.
- תיאור הקפת הארץ (או "המסע סביב הארץ", Periodos ges) - החיבור שהעניק להקטאיוס את התואר 'אבי הגאוגרפיה', הכיל בעיקרו תיאורים גאוגרפים בשילוב מאפיינים אתניים, עלילות חברות שונות ותיאורי חוויות אישיות. הספר הורכב כנראה משני חלקים – האחד הוקדש לתיאור אסיה והשני לאירופה. באחרון מצויה העדות הכתובה הראשונה להימצאות עמים בצפון אירופה במאה זו, בציון מיקומם של העמים הקלטים במזרח הרי האלפים. מפת העולם, כפי שתיארה הקטאיוס בספר זה, נחשבה למעודכנת והאמינה ביותר במילטוס בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס. מרבית הפרגמנטים ששרדו מספר זה מקרום בתקציר ה'אתניקה' של סטפנוס מביזנטיון מהמאה ה-6 לספירה, בו שובצו למעלה מ-300 קטעים מספרו של הקטאיוס.
לקריאה נוספת
- הרודוטוס וראשית דברי הימים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1990
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאה על שם י"ל מאגנס, ירושלים, 1984.(הספר בקטלוג ULI)
- יין לדורות: ההיסטוריונים היוונים וכתיבת היסטוריה ביוון וברומא. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2004.
- דוד אשרי, לא לשם שעשוע בלבד: היסטוריה יוונית. מוסד ביאליק, ירושלים, 2004.
- הראקליטוס ופארמנידס – עדויות ופרגמנטים, שמואל שקולניקוב, מוסד ביאליק, ירושלים, 1988.
קישורים חיצוניים
- Hecataeus of Miletus באתר livius.org
- HECATAEUS OF MILETUS באתר אנציקלופדיה אירניקה
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
30832114הקטאיוס ממילטוס