הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס
| שפה רשמית | אנגלית, צרפתית, גרמנית |
|---|---|
| מקום פעילות | דאבוס |
| תקופת הפעילות | 1928–1932 (כ־4 שנים) |
הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס או ועידות אוניברסיטת דאבוס (באנגלית: Davos University Conferences; בצרפתית: Cours universitaires de Davos; בגרמנית: Davoser Hochschulkurse) היה פרויקט אינטלקטואלי שנערך בין השנים 1928–1931 במטרה לכונן אוניברסיטה בינלאומית בעיר דאבוס בשווייץ.[1]
רקע
הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס נוסדו בשל שתי יוזמות משלימות, אחת מקומית ואחת בינלאומית. בשנים 1926–1927 הוקמה ועדה של רופאים המקומיים שנועדה לגבש פרויקט לגיוון התעסוקה בדאבוס, זאת מאחר שמספר רב של סטודנטים חולי שחפת הגיעו לדאבוס, כעיר הררית הידועה באווירה הקוסמופוליטית שלה וכמקום להחלמה.[2][3]
פרויקט דאבוס התרחש במקביל להתחממות היחסים הבינלאומיים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.[4] במיוחד בין צרפת לבין גרמניה ברפובליקת ויימאר לאחר הסמי לוקרנו משנת 1925.[5] האינטליגנציה הצרפתית השתתפה בפרויקטים של הוועדה הבינלאומית לשיתוף פעולה אינטלקטואלי (International Committee on Intellectual Cooperation), אך הגרמנים, שהודרו ממנה על ידי חוזה ורסאי, ייסדו במקום זאת את ה-Deutsch-französische Gesellschaft (DFG, "החברה הגרמנית-צרפתית").[6] אינטלקטואלים גרמנים שרצו להשתתף בכנסים אקדמיים בינלאומיים פנו ליוזמי דאבוס והגדירו מחדש את הפרויקט האוניברסיטאי שלהם כדי להפוך לכנס שנתי.[7]
הוקמה ועדה שהורכבה מאקדמאים מקומיים ומבקרים בראשותם של ד"ר פול מולר (Paul Müller), הסוציולוג גוטפריד סלומון (Gottfried Salomon) נשיא ה-DFG של פרנקפורט, וארהרד ברנגר (Erhard Branger), ראש עיריית דאבוס. השלושה החליטו להזמין אינטלקטואלים אירופאים מובחרים לדאבוס לשבועות של עבודה והחלפת רעיונות. הוועדה תוגברה ב-1929 בשלוש ועדות לאומיות (גרמנית, צרפתית ושווייצרית).
הועידות
במשך ארבע שנים רצופות, בין 1928 ל-1931, כינס הוועד מספר רב של אנשי רוח חשובים, בעיקר גרמניים וצרפתיים לוועדות בשתי השפות, שנמשכו שלושה שבועות בסוף החורף. אקדמאים אלו לוו על ידי סטודנטים מבטיחים בתוכנית communautés de travail ("קהילות עבודה") ובנוסף לכנסים עצמם היו הזדמנויות להכיר אקדמאים ממדינות אחרות שעבדו באותו תחום.
1928
את הוועידה הראשונה פתחו ראיש עיריית דאבוס ארהרד ברנגר, הפילוסוף וסוציולוג הצרפתי לוסיאן לוי-ברול, הפילוסוף הגרמני הנס דריש (Hans Driesch) והפיזיקאי אלברט איינשטיין.
משתתפים
- פרננד באלדנספרגר (חוקר ספרות השוואתית, צרפת)
- שארל בלונדל (פסיכולוג, צרפת)
- סלסטין בוגלה (סוציולוג, צרפת)
- איב דה לה ברייר (חוקר משפט, צרפת)
- כריסטיאן קורנליסן (סופר, הולנד)
- ז'ורז' דייווי (סוציולוג, צרפת)
- פול דז'ארדינס (פילוסוף וסופר, צרפת)
- הנס דרייש (ביולוג ופילוסוף טבע, גרמניה)
- אלברט איינשטיין (פיזיקאי, גרמניה/שוויץ)
- אדמר גלב (פסיכולוג, גרמניה)
- אדמונד גובלוט (פילוסוף וסוציולוג, צרפת)
- פרידריך פון גוטל-אוטליאנפלד (מדען פוליטי וכלכלן, גרמניה)
- אברהרד גרישבך (פילוסוף, גרמניה)
- פול הברלין (פילוסוף, פסיכולוג ומחנך; שוויץ)
- אנרי האוזר (היסטוריון וכלכלן, צרפת)
- פרידריך הרץ (סוציולוג, כלכלן פוליטי והיסטוריון תרבות, אוסטריה)
- פול קלוגהון (גרמניסט, גרמניה)
- לוסיאן לוי-ברול (פילוסוף ואתנולוג, צרפת)
- הנס לוולד (חוקר משפטים, גרמניה)
- ארתור ליברט (פילוסוף, גרמניה)
- תיאודור ליט (פילוסוף ומחנך, גרמניה)
- מרסל מאוס (סוציולוג ואתנולוג, צרפת)
- פריץ מדיקוס (פילוסוף, שוויץ)
- אלברכט מנדלסון-ברתולדי (משפטן ומדע המדינה, גרמניה)
- הנס נאומן (איש ימי הביניים ופולקלוריסט, גרמניה)
- פרנץ אופנהיימר (רופא, סוציולוג וכלכלן, גרמניה)
- ז'אן פיאז'ה (פסיכולוג ואפיסטמולוג התפתחותי, שוויץ)
- רוג'ר פיקארד (צרפת)
- אנרי פיירון (פסיכולוג, צרפת)
- קרל אמן פריברם (כלכלן, אוסטריה)
- אריך פשיווארה (פילוסוף ותיאולוג, גרמניה)
- גוסטב רדברוך (חוקר משפט, גרמניה)
- אלבר ת'יבודט (מבקר ספרות וסופר, צרפת/שוויץ)
- פאול טיליך (תאולוג ופילוסוף, גרמניה)
1929
את הכנס השני פתח ג'וזפה מוטה מהמועצה הפדרלית של שווייץ. הכנס נודע בייחוד בזכות הדיבייט בין קסירר להיידגר, שנערך בין הפילוסופים מרטין היידגר וארנסט קסירר.
משתתפים
- ווילי אנדראס (היסטוריון, גרמני)
- לאון ברונשוויץ (פילוסוף, צרפתי)
- ארמנדו קרליני (פילוסוף, איטלקי)
- ז'אן-מארי קארה (צרפתי)
- ארנסט קסירר (פילוסוף, גרמני)
- מרטין היידגר (פילוסוף, גרמני)
- קרל ג'ואל (פילוסוף, גרמני)
- אלברט פאופילט (צרפתי)
- וילהלם פינדר (גרמני)
- אריך פשיווארה (פילוסוף ותיאולוגיה, גרמני)
- גונזאג דה ריינולד (היסטוריון, שווייצרי)
- קורט ריזלר (פילוסוף ודיפלומט, גרמני)
- פרדיננד זאורברוך (גרמני)
- אנרי טרונכון (צרפת)
- אדוארד וכסלר (גרמני)
סטודנטים
- רודולף קרנאפ
- ז'אן קאוואלס
- נורברט אליאס
- עמנואל לוינס
- קארל מנהיים
- ליאו שטראוס
1930
את הוועידה השלישית פתח חבר המועצה הפדרלי היינריך הברלין. זה היה הכנס הראשון שהתקיים בחלקו באנגלית.
משתתפים
1931
את הכנס הרביעי פתח שר התרבות הפרוסי קרל היינריך בקר.
משתתפים
התפרקות
בגלל השפל הגדול לא ניתן היה לקיים את הוועידה של 1932. עלייתו של אדולף היטלר ב-30 בינואר 1933, הביאו ליציאה לגלות של אינטלקטואלים גרמנים רבים ושמה קץ לשיתוף הפעולה הצרפתי-גרמני במדע, מה שאיפשר את המשך הוועידות.
לקריאה נוספת
- וולפרם איילנברגר, זמן הקוסמים: העשור הגדול של הפילוסופיה, 1919-1929. תל אביב: ספרי עליית הגג, 2022.
- Grandjean, Martin (2011). Les cours universitaires de Davos 1928-1931. Au centre de l'Europe intellectuelle [The Davos University Conferences 1928-1931. In the Center of Intellectual Europe] (בצרפתית). Lausanne: Université de Lausanne. 139 p. (PDF)
- Grandjean, Martin (2018). Les réseaux de la coopération intellectuelle. La Société des Nations comme actrice des échanges scientifiques et culturels dans l'entre-deux-guerres [The Networks of Intellectual Cooperation. The League of Nations as an Actor of the Scientific and Cultural Exchanges in the Inter-War Period] (בצרפתית). Lausanne: Université de Lausanne. pp. 246–253 (PDF)
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Grandjean, Martin, Les cours universitaires de Davos 1928-1931. Au centre de l'Europe intellectuelle, University of Lausanne, 2011. BIB_S_000000015950
- ^ Kollarits, Dr. (15 באפריל 1926). "Letter". Davoser Revue. No. 7.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jost, Christian (1951). Der Einfluss des Fremdenverkehrs auf Wirtschaft und Bevölkerung in der Landschaft Davos (בגרמנית). Davos: Buchdrückerei Davos.
- ^ Bock, Hans Manfred (1993). Entre Locarno et Vichy: les relations culturelles franco-allemandes dans les années 1930 (בצרפתית). Paris: CNRS éditions.
- ^ Baechler, Christian (1996). Gustave Stresemann (1878-1929) De l’impérialisme à la sécurité collective (בצרפתית). Strasbourg: Presses Universitaires de Strasbourg.
- ^ Bock, Hans Manfred (1990). "Francia". Die Deutsch-Französische Gesellschaft 1926 bis 1934, Ein Beitrag zur Sozialgeschichte der deutsch-französischen Beziehungen der Zwischenkriegszeit (בגרמנית). pp. 57–102.
- ^ "Analyse de réseau" (בצרפתית). נבדק ב-6 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
38122644הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס