הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל
| פעילות | שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית |
|---|---|
| התאגדות | חברה לתועלת הציבור |
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון | אבן גבירול 1, ירושלים |
| תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־20 שנה) |
| www.enp.org | |
הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל (ENP) הוא חברה לתועלת הציבור, אשר מטרתה לחזק את הקהילה האתיופית בישראל ולהפעיל מאמצים ישירים ומשאבים למען מתן הזדמנויות חינוך לרבות תשומת לב מיוחדת לקשרי הורים-ילדים ונוער, חיזוק שיתוף הפעולה בין ההורים לבתי הספר, שילוב מלא וחינוך לערכים. בנוסף, יצירת הזדמנויות להמשך בנייה וחיזוק הקהילה על ידי פיתוח ועידוד מנהיגות, אחריות ועבודה התנדבותית, וכן לעודד תכנון ויזמה לביצוע כל מיזם או תוכנית שתתרום לפיתוח הקהילה האתיופית בישראל ולרווחתה.
רקע כללי
בישראל חיים כיום כ-151,800 יוצאי אתיופיה[1][2], ומתוכם כ-32,137 ילדים ובני נוער, אולם 35 שנה לאחר גל העלייה הראשון במבצע משה, האוכלוסייה האתיופית עדיין לא השתלבה באופן מלא בחברה הישראלית, ואף סובלת מצורות שונות של אפליה. כמו כן, ההכנסה הממוצעת של יוצאי אתיופיה נמוכה משמעותית מההכנסה הממוצעת של משפחה ישראלית[1], ובנוסף, גם בתחום החינוך קיים הבדל משמעותי. תלמידי כיתות ה' יוצאי אתיופיה קיבלו את הציון הנמוך ביותר בבחינת המיצ"ב שנערכה ב-2011, עם כ-20 נקודות פחות בעברית, מתמטיקה ואנגלית. יוצאי אתיופיה מהווים את האחוז הנמוך ביותר מבחינת הזכאות לבגרות ביחס למספר התלמידים: 66.2% מהתלמידים ילידי אתיופיה היו זכאים לבגרות ב-2018, לעומת 80.2% אצל התלמידים ילידי ישראל[1][3].
על בסיס החלטת ממשלת ישראל ובסיוע של הקהילות היהודיות ברחבי העולם ופעילי בני הקהילה בארץ הוקם בשנת 2004 הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל, אשר מטרתו להביא לשילוב מלא ומוצלח של עולי אתיופיה בחברה הישראלית.
פעילות הפרויקט
הפרויקט הוקם במטרה לשלב את יוצאי אתיופיה בכל מערכות החיים והחברה בישראל. בעלי התפקידים הם מקור להזדהות ומשמשים דוגמה אישית לבני הנוער ולמבוגרים בני הקהילה[4].
על פי החלטת הממשלה הוחלט כי הפרויקט הלאומי ימקד את מאמציו בבני הנוער בגילאים 13–18. הוא פועל במסגרת התוכנית "SPACE" – (School Performance and Community Empowerment).
הפרויקט עוסק בתחומים אלו:
- חינוך – תוכנית SPACE School Performance and Community Empowerment), מענה מלא לאחר שעות הפעילות הרשמיות, כולל תגבורים, חשיפה לאקדמיה, מנהיגות צעירה, שיפור הישגים לימודיים ומצוינות.
- העצמה אישית ומנהיגות נוער.
- פרויקט תיאו"ד (תיעוד יהדות אתיופיה ודרכם לארץ ישראל).
- תוכנית ‘Bridges’ - תוכנית אנגלית מדוברת לתלמידי שכבת ט'.
הפרויקט הלאומי הפעיל בעבר 27 מרכזי נוער ברמה הארצית ביישובים כמו גם בשכונות[4]. בשלוש השנים האחרונות קהל היעד של הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל הוא 80% בני הקהילה האתיופית ו-20% שאינם מבני הקהילה בכל התוכניות.
קישורים חיצוניים
- הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל, באתר גיידסטאר ישראל המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
27327378הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל