הפיגוע במייק'ס פלייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע במייק'ס פלייס
חלק מהאינתיפאדה השנייה
מועדון "מייק'ס פלייס", מספר ימים לאחר הפיגוע
מועדון "מייק'ס פלייס", מספר ימים לאחר הפיגוע
מקום פאב "מייק'ס פלייס", רציף הרברט סמואל, תל אביב, ישראל
סוג פיגוע התאבדות
מבצע חמאסחמאס חמאס, פת"חפת"ח גדודי חללי אל-אקצא

הפיגוע במייק'ס פלייס היה פיגוע התאבדות שאירע בכניסה לפאב "מייק'ס פלייס" שבטיילת על חוף תל אביב ב-30 באפריל 2003. הפיגוע תוכנן כ"מגה פיגוע" על ידי ארגוני טרור פלסטיניים והוצא לפועל על ידי שני בריטים מוסלמים ממוצא פקיסטני.

המחבל הראשון פוצץ עצמו בכניסה לאחר שהמאבטח מנע ממנו כניסה והמחבל השני נמלט מהזירה. 3 בני אדם נהרגו בפיגוע ולמעלה מ-50 נפצעו. ארגוני הטרור חמאס וגדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח נטלו אחריות משותפת לפיגוע. מאוחר יותר שוחררה הקלטת וידאו מטעם החמאס ברצועת עזה של המחבלים במדים ונשק תחת דגל חמאס.

רקע

הפיגוע תוכנן כ"פיגוע איכות" וכ"פיגוע המוני" ובוצע על רקע פרסום תוכנית מפת הדרכים לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תוכנית אותה הציג נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן בנאומו ב־24 ביוני 2002.

הבחירה ב"מייק'ס פלייס" נבעה ממספר סיבות: הן ממיקומו – בשכנות למבנה שגרירות ארצות הברית, הן בגלל ריבוי האזרחים הזרים שבו והן בגלל היותו פופולרי ועמוס באנשים.

הכוונה הייתה להשתמש בשני מחבלים מתאבדים ממוצא בריטי עם חומר נפץ פלסטי תקני. השימוש באזרחים זרים נועד להערים קשיים על מנגנוני הביטחון הישראליים לגילוי החוליה, שימוש בשני מחבלים להגדלת מספר הנפגעים וחומר נפץ פלסטי תקני כדי להקשות על גילויו ואיתות על יכולותיו של הארגון השולח.

הפיגוע

ביום האירוע בשעה 00:45 הגיעו אסיף מוחמד חניף, ועומר חאן שריף, שני מחבלים מתאבדים בריטים ממוצא פקיסטני אל המועדון. אסיף מוחמד חניף ניסה להיכנס אל המועדון אך עורר את חשדו של אבי טביב המאבטח שסירב להכניסו אל המועדון. לאחר ויכוח קצר בו הבין המחבל כי המאבטח מתעקש על אי כניסתו, זז מעט הצידה כדי לחשב את צעדיו, כשבאותו הזמן דומיניק הס שעבדה במקום ניגשה לשוחח עם המאבטח. המחבל שחשב כי אבי המאבטח אינו משגיח על מעשיו ניסה לפרוץ פנימה אל המועדון. אבי חסם את דרכו של המחבל ודחף אותו מדלת הכניסה לעבר הכביש. תוך כדי המאבק עם המאבטח מחוץ למועדון המחבל פוצץ עצמו על המאבטח.

בפיצוץ נהרגו שלושה:

  • ינאי וייס, בן 47, נשוי ואב לשני ילדים,[1] מוזיקאי ואיש מחשבים שהנחה את הערבים המוזיקליים בפאב.
  • קרוליין דומיניק הס, בת 29,[2] עולה חדשה מצרפת שעבדה במקום כברמנית ובאותו הערב החליפה מלצרית שלא יכלה לעבוד.
  • רן ברון, בן 22,[3] בנה של השופטת ענת ברון, צעיר שהגיע לערב המוזיקלי בפאב.

למעלה מ-50 נפצעו. אבי טביב המאבטח בתחילה הוגדר כהרוג ואחר כך התברר כי נפצע אנושות אך שרד את הפיצוץ.

לאחר הפיגוע

המחבל הנוסף נשא על גופו חגורת נפץ, אך זו לא התפוצצה. נראה שהנפץ התפוצץ אך חומר הנפץ העיקרי לא הופעל. מחבל זה, שייתכן כי נפגע, השליך את החגורה באחד מפחי האשפה ונמלט רגלית דרומה. הוא הגיע למלון דייוויד אינטרקונטיננטל, ונאבק עם המאבטח בכניסה אליו, אולי בניסיון לחטוף את תעודת הזהות שלו, אך הדבר לא עלה בידיו. גופתו של המחבל נפלטה אל חוף העיר ב-12 במאי 2003, וזוהתה ב-19 במאי 2003‏.[4] לא ברור כיצד מצא את מותו.

גדודי חללי אל אקצה וחמאס נטלו אחריות משותפת לפיגוע.

המועדון נפתח מחדש לאחר כשבוע.[5] אבי טביב, המאבטח שמנע אסון כבד יותר ונפצע אנושות בפיגוע, התאושש במהירות יחסית והוגדר כ"נס רפואי", ואף חזר לעבוד כמאבטח במועדון לאחר כחצי שנה.

חקירת הפיגוע

לאירוע קדמה התרעה לא ממוקדת, אך כוחות הביטחון לא הצליחו למנוע את כניסתם של המחבלים מרצועת עזה לישראל ב-29 באפריל 2003, ואת הגעתם לתל אביב. בחדר המלון בו שהו השניים לפני הפיגוע התגלו חגורה אלסטית, חומר נפץ ומפת העיר שבה סומנו מספר מקומות הומי אדם ובהם מועדון מייק'ס פלייס.

שני המחבלים הגיעו לישראל מירדן דרך מעבר גשר אלנבי ב-12 באפריל 2003. הם שהו בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים, ולנו בתל אביב גם ב-21 באפריל. הם השתתפו בטקס האזכרה לרייצ'ל קורי, ונפגשו עם פעילי תנועת הסולידריות הבינלאומית, גורמים ברשות הפלסטינית ועם עיתונאים זרים, וזכו לסיוע מהם.[4]

השניים הגיעו מעזה לתל אביב במכוניתה של עיתונאית איטלקייה, שלא הייתה מודעת לכוונותיהם, תוך ניצול העובדה שכלי רכב של עיתונאים זרים אינם נבדקים בקפידה.

בניגוד לרבים מפיגועי ההתאבדות הקודמים, חומר הנפץ בו השתמשו המחבלים היה חומר נפץ פלסטי תקני ולא מאולתר אשר הוברח על ידם מרצועת עזה. לא בוצע שימוש ברסיסים או כדוריות ברזל אולי מחשש לגילוי מוקדם או מתוך הנחה כי איכות חומר הנפץ ואופי הפיצוץ של חומר נפץ פלסטי יגרמו ממילא לקורבנות רבים. כוונתם הייתה להוציא פיגוע איכות שישיג מטרה כפולה, קרי, גביית קורבנות יהודים/ישראלים וכן גביית קורבנות מערביים מאחר ש"מייק'ס פלייס" אירח עובדי שגרירויות רבים ושכן בצמידות לבניין השגרירות האמריקאית בתל אביב.[דרוש מקור] בפיגועים בלונדון ב-2005 נעשה שימוש בחומר נפץ דומה.[6]

הנצחה

בכניסה ל"מייק'ס פלייס", הוקמה אנדרטה בצורת גיטרה עם 3 מיתרים קרועים המסמלים את חייהם שנגדעו של שלושת הנרצחים בפיגוע. מתחתיה יש לוחית זיכרון ובה שמות הקורבנות וכתובת באנגלית: "הזמן ישנה הכל, אבל זה לא אומר שנשכח אתכם".

בתרבות

הסרט הדוקומנטרי "בלוז על החוף" (Blues by the Beach) עוסק במועדון, בפיגוע ובקורבנותיו. יוצרי הסרט החלו בהפקתו לפני הפיגוע, במטרה להציג בפני הקהל המערבי, באמצעות הווי המועדון, זווית שונה על החיים בישראל, שאינם מורכבים רק ממלחמות ופיגועים. מטבע הדברים, שינה הפיגוע את אופי הסרט.

בשנת 2015 יצא לאור רומן גרפי בשם "מייק'ס פלייס: סיפור אמיתי על אהבה, בלוז, וטרור בתל אביב" (MIKE'S PLACE: A True Story of Love, Blues, and Terror in Tel Aviv) מאת הקומיקסאי קורן שדמי המבוסס על הפיגוע והאירועים שקדמו לו.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39513920הפיגוע במייק'ס פלייס