הסכם ניש

הסכם נִיש (Niš) היה הסכם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה העות'מאנית שסיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1735–1739. ההסכם נחתם בניש שבמזרח סרביה ב-29 בספטמבר 1739.

שיחות שלום החלו עוד בשנת 1737, אך ללא תוצאות. במהלך קיץ-סתיו 1739 היו לצבא הרוסי מספר הצלחות בשדה הקרב, אך לאור ההפסדים שספגה אוסטריה והחלטתה לצאת ממלחמה, נאלצו הרוסים להאיץ את סיום המלחמה.

השיחות התקיימו בתיווך השגריר הצרפתי. בהתאם לתנאי ההסכם, האימפריה הרוסית קיבלה בחזרה את אזור אָזוֹב, אך בתנאי שכל הביצורים באזור ייהרסו. שטחים באזור קובן הוכרזו כעצמאיים, ויועדו לשמש חיץ בין האימפריות. על הרוסים נאסר להחזיק צי בים השחור, וכל המסחר היה צריך להתבצע באמצעות ספינות טורקיות. לעולי הרגל מרוסיה הותר להגיע לירושלים באופן חופשי.

תנאי ההסכם לא היו מיטביים, שכן האימפריה הרוסית לא הצליחה לחזק את מעמדה באזור ולקבל מוצא חופשי לים. ההסכם היה בתוקף עד לחתימת הסכם קוצ'וק קאינרג'ה בשנת 1774.