הנווד (צ'ארלי צ'פלין)
 | |
| צ'ארלי צ'פלין בתור הנווד | |
| הופעה ראשונה | "ילד מרוצי המכוניות בוונציה" |
|---|---|
| הופעה אחרונה | "זמנים מודרניים" |
| יוצרים | צ'ארלי צ'פלין |
| גילום הדמות | צ'ארלי צ'פלין |
| מידע | |
| מין | זכר |
הנווד הוא הדמות המוכרת ביותר של צ'ארלי צ'פלין על המסך האילם ונהפכה עם השנים לאייקון קולנועי.
הנווד כפי שמתאר צ'פלין בעצמו, הוא ילדותי ומגוחך, אבל טוב-לב. הנווד בסרטיו מנסה להתנהג כג'נטלמן ובנימוסים, על אף מעמדו החברתי בפועל.
הוא לא מוצג כנווד בכל סרטיו של צ'פלין ובכל סרט זוכה לכינוי אחר (כגון: "החבר הקטן", "צ'רלי" ו"הנווד הקטן והמצחיק").
היסטוריה
דמותו של הנווד נוצרה במקרה על ידי צ'פלין כשעבד באולפניו של מאק סנט, בזמן שצ'פלין התלבש לצילומי הסרט "המצב המביך והמוזר של מייבל" בכיכובו שלל מייבל נורמנד. זה היה למעשה הסרט הראשון בכיכובו של הנווד, אבל הצגת הבכורה של הנווד בציבור הייתה בסרט "ילד מרוצי המכוניות בוונציה" שיצא לאקרנים ב-7 בפברואר 1914. במהרה נהפכה דמותו של צ'פלין לפופולרית וכיכבה בעשרות סרטים קצרים ומאוחר יותר בסרטים באורך מלא.
הנווד היה מזוהה עם "העידן האילם" ונחשב לדמות בינלאומית. כאשר בשנות ה-20 של המאה ה-20 הסרטים החלו לדבר, צ'פלין סירב בכל תוקף לצלם את הנווד בסרט מדבר. סירובו נבע בעיקר בשל המבטא הבריטי הכבד שהיה לו, והחשש שזה יהרוס את הדמות.
צ'פלין הופיע בדמות הנווד בפעם האחרונה בסרט ״זמנים מודרניים״ בשנת 1936. בסרט זה הנווד הולך עם בת זוגו בכביש אינסופי אל עבר האופק ובכך מסיים את תפקידו. הסרט היה חצי מדבר, ולעיתים נחשב לסרט האילם האחרון. הנווד נשאר אילם כמעט עד סוף הסרט, כאשר בסופו נשמע קולו בשיר ג'יבריש באיטלקית/צרפתית. זה נתן הזדמנות להשמיע את קולו של הנווד, אך עם זאת לא לסכסך אותו עם העידן האילם.
בסרט ״הדיקטטור הגדול״, סרטו הראשון של צ'פלין לאחר זמנים מודרניים, צ'פלין משחק בתפקיד כפול של דיקטטור דמוי היטלר וספר יהודי. אף על פי שצ'פלין הדגיש כי הספר בסרט איננו הנווד, המראה החיצוני של הספר שמר על השפם והמגבעת המזוהים עם הנווד.
הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות ובידור, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.
38889307הנווד (צ'ארלי צ'פלין)