המצור הגדול על גיברלטר
 | ||||||||||
| ביצורים בריטיים עולים באש | ||||||||||
| מלחמה: מלחמת העצמאות האמריקאית | ||||||||||
| תאריכים | 24 ביוני 1779 – 7 בפברואר 1783 (3 שנים ו־32 שבועות) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | גיברלטר | |||||||||
| עילה | ניסיון צרפתי וספרדי לכבוש את גיברלטר מידי בריטניה | |||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||||||
| ||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
המצור הגדול על גיברלטר (באנגלית: Great Siege of Gibraltar) היה ניסיון של ספרד הבורבונית וממלכת צרפת לכבוש צבאית את גיברלטר מידי האימפריה הבריטית בעת היו ידיה קשורות לתוך מלחמת העצמאות האמריקאית. המערכה על גיברלטר הפכה למצור הארוך ביותר בתולדות בריטניה ונמשך מיוני 1779 ועד פברואר 1783 ולבסוף הסתיים בניצחון בריטי על הפולשים הצרפתים והספרדים.
רקע
לגיברלטר ערך אסטרטגי רב עקב מיקומו של חצי האי, החשיבות של האזור הביאה למתחים מתמשכים בין ספרד ובריטניה לאורך השנים וספרד תחת בית בורבון הייתה בת ברית של ממלכת צרפת שזמן קט קודם לאירוע המצור הפסידה את מושבתה לואיזיאנה הצרפתית לידי האימפריה הבריטית בתוצאות מלחמת שבע השנים.
הדם הרע בין בריטניה לצרפת וספרד השאיר יחסים קרים אך עם התקדמותה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, האימפריה הבריטית אשר הייתה בבעיה כספית עקב מלחמת שבע השנים נדרשה למקד אחוז רב מכוחותיה בשביל לטפל במרד שלוש עשרה המושבות, דבר שהשאיר פרצה בשביל הספרדים והצרפתים.
המצור
בהמשך למלחמה באמריקה, צרפת וספרד החלו לשלוח תמיכה כספית אל שלוש עשרה המושבות עם המטרה הסופית להביא לעצמאותן ולהחליש את בריטניה.
תקיפה
ישר לאחר הכרזת המלחמה בין ספרד ובריטניה ב-16 ביוני 1779 צי ספרדי תחת אדמירל לואיס דה קורדובה החל לנוע ולסגור על דרכי האספקה למפרץ קאדיז (המפרץ המוביל אל מצר גיברלטר דרך האוקיינוס האטלנטי) במטרה להרעיב את החיל הבריטי על גיברלטר ולמנוע את הגעתה של תגבורת.
באותו הזמן, חיל רגלים ספרדי החל בבניית מערכת ביצורים מסביב לחצי האי במה שנודע כקו גיברלטר (Línea de Gibraltar). לאחר ייצוב קו הביצורים שמבחינה אפקטיבית חתך את חצי האי משאר איבריה החלו גלי הפגזות ארטילריה על החיל הבריטי במקום.
הכוחות הצרפתים היו באותה העת במאבק נגד הבריטים במנורקה ועל כן השאירו את כיבוש גיברלטר לידי הספרדים.
כשל המצור
על אף שבימיו הראשונים היה די חלש, לאורך הזמן החמירה ההחזקה על המצור, הכוחות הספרדים הפכו דרוכים יותר והחיל הבריטי בחצי האי החל מרגיש את השפעות המצור. התקרבות החורף הייתה סימן רע לחיל הבריטי אך המורל החזיק ובדצמבר 1779 החל חיל משלוח קטן יצא מאי בריטניה הגדולה בגיברלטר.
חיל המשלוח פגש בהתנגדות ספרדית בכף סט. וינסנט, על המים הטריטוריאליים של האימפריה הפורטוגזית, בת ברית של בריטניה. לאחר ניצחון ימי בריטי הכוחות לקחו את אספקתם של הספרדים התוקפים ולבסוף הגיעו כתגבורת למוצבים בגיברלטר ב-25 בינואר 1780. לקראת סוף הקיץ חזר חיל המשלוח לבריטניה עם המטרה להביא אספקה חדשה בעודו מקווה כי יישאר חיל בגיברלטר עד אשר יחזור.
החיל המוצב שרד זמן רב ללא תגבורת עד מרץ 1781 כאשר מאה ספינות קלות בריטיות תחת ג'ורג' דרבי הגיעו למצר גיברלטר להרים את המצור. בעת הגיע חיל המשלוח לגיברלטר החלו הספרדים להפגיז בתותחים באש עזה אך ללא הישגים משום שהחיל הבריטי אגן מאחורי השומה הדרומית של הנמל אשר שמרה עליהם.
חיל המשלוח לקח אתו בעת עזב את מרב האזרחים והוסיף מחייליו לשמירה על חצי האי. פעולה זאת הוכיחה לספרדים כי לא יוכלו להרעיב את הבריטים וכי יצטרכו לצאת בכיבוש צבאי במטרה לקחת את גיברלטר.
הגיחה
"כל הרימונים וחיל הרגלים הקל של הפלוגה... כדי להקל מיד על היווצרות ניתוק... אין לצאת בתופים, נדרש להתאסף בחולות האדומים בשעה שתיים עשרה הלילה כדי לבצע גיחה על מחסומי האויב..."
— הוראות הפיקוד הבריטי - 26 בנובמבר 1781
בנובמבר, מפקדי החיל המוצב חשדו כי הספרדים יחלו בפשיטה רגלית על חצי האי ועל כן החלו לתכנן מתקפת נגד שתעצור את תוכניותיהם. ב-02:00 בלילה, 27 בנובמבר, החיל הבריטי בן 2,500 חיילים התקדם בשקט על אורך החוף לעבר הביצורים הספרדים בחלוקת שלוש יחידות.
שלושת היחידות לבסוף לקחו שליטה על התותחים הספרדים וחיילים ספרדים רבים נתפסו לא מוכנים בפני ההתקפה. מהנדסים בריטים נטרלו את התותחים ולפני שנעו חזרה לעבר גיברלטר, הבריטים התקינו חומרי נפץ שפוצצו את הביצורים הספרדים בשמי הלילה. שני חיילים בריטים נהרגו אל מול אובדן ספרדי בעשרות חיים ונשק בשווי מיליוני פאונד.
פשיטה מרכזית
מספר חודשים מאז הגיחה, למד החיל המוצב על ניצחון הצרפתים במנורקה, משמע שתגבורת הייתה בדרכה לספרד. אפילו עם הגעת התמיכה הצרפתית נכשלו הכוחות לפלוש ואו להטיל מצור על חצי האי בעוד הבריטים החלו לבנות ידנית תותחים מעץ והפגיזו בקווי הביצורים המפורקים.
מהנדס צרפתי חשב כי עם מצור אינו אופציה ופלישה רגלית תהיה יקרה במיוחד אז חייבת להיות דרך אחרת והחל לפקד על הקמת ביצורים ממושכים על ספינות שמהם תצא אש תותחים לא נגמרת אשר לבסוף תתיש את החיל הבריטי. ב-17 בספטמבר 1782 הצרפתים והספרדים מגובים בארטילריה ימית פלשו לגיברלטר אך נעצרו בידי הכוחות הבריטים. מיקום הארטילריה לא חושב לנכון והתותחים סטו ממטרות הבריטים. לבסוף נגמרה האספקה הארטילרית והאדמירל הצרפתי הורה על נסיגה עקב כישלון הפלישה.
המצור המשיך אך עם התקרבות המערכה באמריקה לסופה הבינו הצרפתים והספרדים כי נגמרו הסיכויים לקחת את חצי האי. בפברואר 1783 הכוחות נטשו את עמדות הביצורים שלהם וגיברלטר נותרה (עד לימינו) בידי בריטניה. היה זה שבעה חודשים לפני חוזה פריז שהביא להוקרת הבריטים בעצמאותה של ארצות הברית.
במהלך המאבק השתתף חיל גרמני מנסיכות הבוחר מהנובר לצד הבריטים אשר היו אדוניה של הנובר.
חשיבות
המערכה הביאה להעברת כוחות בריטים מאמריקה לאירופה, דבר שהחליש את הבריטים במערכתם נגד המורדים האמריקאים. לבסוף המערך בגיברלטר אשר היה ניצחון בריטי של חיל יחיד נגד שתי מעצמות, שימש לגאווה בריטית לקראת סוף המלחמה על אף ההפסד באמריקה.
צרפת תיפול תוך זמן קצר למשבר כלכלי גרוע יותר ויותר אשר יהיה לבסוף סממן למהפכה הצרפתית בעוד השפעתה של ספרד תמשיך לרדת עם הזמן כמו שהיה עוד לפני המלחמה ולאחר מלחמת חצי האי תאבד את כל מושבותיה באמריקה. יותר מכל המאבק הוכיח למי שייך חצי האי והותיר את גיברלטר בידי הבריטים.
לקריאה נוספת
- 52, 210. Drinkwater, John. A History of the Late Siege of Gibraltar with a Description and Account of That Garrison, from the Earliest Periods, and a Copious Table of Contents. Printed from the London Second Edition, by John Whitworth, 1793
- Rodney, George. The London Gazette, 8 Feb. 1780
- Stephens, Frederick G. Gibraltar and Its Sieges, with a Description of Its Natural Features. T. Nelson, 1879
- “Siege of Gibraltar.” British Battles
- Koehler, G. F. “Siege of Gibraltar.” 1784 Siege of Gibraltar
קישורים חיצוניים
29388080המצור הגדול על גיברלטר