המפלגה הלאומית הרפובליקנית
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מנהיגים |
ג'ון קווינסי אדמס הנרי קליי |
| תקופת הפעילות | 1824–1834 (כ־10 שנים) |
| אידאולוגיות |
אנטי-ג'קסוניות לאומיות אמריקאית לאומיות כלכלית השיטה האמריקאית שמרנות מסורתית |
| נוצרה מתוך | המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית |
| התמזגה לתוך | המפלגה הוויגית |
המפלגה הלאומית הרפובליקנית (באנגלית: National Republican Party, נודעה גם בשם המפלגה האנטי-ג'קסונית - Anti-Jacksonian Party, או בפשטות הרפובליקנים - Republicans,[1] הייתה מפלגה פוליטית בארצות הברית, שהתפתחה מסיעה של המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית שתמכה בג'ון קווינסי אדמס בבחירות לנשיאות של 1824.
אנשי המפלגה נודעו בראשית מערכת הבחירות של 1824 בשם "הרפובליקנים של אדמס וקליי", כבעלי בריתו של אדמס בקונגרס, וברמה המדינתית כ"אנשיו של אדמס" במהלך נשיאותו בשנים 1825–1829. כאשר אנדרו ג'קסון היה לנשיא, לאחר ניצחונו על אדמס בבחירות של 1828, הפכה קבוצה זו לאופוזיציה, והתארגנה כמפלגה האנטי-ג'קסונית. השימוש במונח "המפלגה הלאומית הרפובליקנית" החל ב-1830.
הנרי קליי היה מועמד המפלגה לנשיאות בבחירות לנשיאות של 1832, אך הוא הובס על ידי ג'קסון. המפלגה תמכה ב"שיטה האמריקאית" של קליי למימון פדרלי לעבודות ציבוריות ולהטלת מכסי מגן. לאחר הבחירות של 1832, התמזגו מתנגדיו של ג'קסון אל המפלגה הוויגית החדשה, שאליה הצטרפו גם אנשי המפלגה האנטי-מאסונית ואחרים.
היסטוריה
לפני בחירתו של ג'ון קווינסי אדמס לנשיאות ב-1824, המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, שהייתה המפלגה הפוליטית הארצית היחידה בארצות הברית במשך עשור, החלה להתפורר, ולאבד את התשתית והזהות שלה. אספות הבחירה שלה כבר לא התכנסו כדי לבחור מועמדים, שכן החלו אז להיות להם אינטרסים נפרדים. לאחר הבחירות של 1824, נוצרו סיעות של תומכי אדמס ושל תומכי אנדרו ג'קסון. הפוליטיקאים שייצגו את אדמס, שעליהם נכללו רוב אנשי המפלגה הפדרליסטית לשעבר, כמו דניאל ובסטר ואדמס עצמו, החלו בהדרגה להיות חברי המפלגה הלאומית הרפובליקנית, ואלו שתמכו בג'קסון סייעו מאוחר יותר להקים את המפלגה הדמוקרטית שקיימת עד היום.
לאחר תבוסתו של אדמס בבחירות של 1828, התארגנו תומכיו מחדש סביב להנרי קליי. כעת הם היו האופוזיציה "האנטי-ג'קסונית", ועד מהרה הם התארגנו כמפלגה הלאומית הרפובליקנית. בהנהגתו של קליי, החזיקה המפלגה בהשקפה הלאומית שלה ושאפה לעשות שימוש במשאבים הלאומיים כדי לכונן כלכלה חזקה. המצע שלה התבסס על "השיטה האמריקאית" (American System) של מימון פדרלי לעבודות ציבוריות והטלת מכסי מגן, שהיו אמורים לקדם פיתוח כלכלי מהיר יותר. יותר מכך, באמצעות כריכה יחדיו של אינטרסים מגוונים של אזורים שונים, התכוונה המפלגה לקדם את האחדות וההרמוניה הלאומית.
אנשי המפלגה ראו באיחוד כישות שלמה משותפת ומתואמת. ולכן, המוני העם העריצו את קליי על השקפת העולם הכוללת שלו בנוגע לאינטרס הלאומי. לעומת זאת, הם בזו לאלו שאותם הם זיהו כפוליטיקאים "מפלגתיים", על כך שהם טיפחו את האינטרסים המקומיים על חשבון האינטרסים הלאומיים.[2] בסוף 1831 התכנסה הוועידה הארצית של המפלגה ובחרה בקליי כמועמדה לנשיאות ובג'ון סרג'נט כמועמדה לתפקיד סגן הנשיא.
הקמת המפלגה הוויגית
המפלגה הוויגית החלה להיווצר בשנים 1833–1834, לאחר תבוסתו של קליי בבחירות לנשיאות, כקואליציה של אנשי המפלגה הלאומית הרפובליקנית, יחד עם אנשי המפלגה האנטי-מאסונית, אנשי סיעתו של ג'קסון שחינו סר בעיניהם, ואנשים שפעילותם הפוליטית האחרונה הייתה במסגרת המפלגה הפדרליסטית עשור קודם לכן. בטווח הקצר, הם הקימו את המפלגה הוויגית בסיוע מפלגות קטנות אחרות כקואליציה שניצבה נגד הנשיא ג'קסון והתנגדה לרפורמות שלו.
לקריאה נוספת
- Michael F. Holt, The Rise and Fall of the American Whig Party: Jacksonian Politics and the Onset of the Civil War, New York: Oxford University Press, 1999
- Carroll, E. Malcolm, Origins of the Whig Party, Durham, NC: Duke University Press, 1925
- Robert V. Remini, Henry Clay: A Statesman for the Union, New York: W. W. Norton and Co, 1992
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
33198044המפלגה הלאומית הרפובליקנית