המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/מרובה
מסכת | בבא קמא |
---|---|
סדר | נזיקין |
נושא עיקרי | דיני גנב וגזלן |
מספר הפרק במסכת | 7 |
מספר משניות | 6 |
דפים בתלמוד בבלי | דף ס"ב עמוד ב' - דף פ"ג עמוד א' |
מספר דפים בתלמוד בבלי | 21 |
מרובה הוא הפרק השביעי במסכת בבא קמא, העוסק בעיקר בדיני גנב וגזלן. בפרק 6 משניות. ובגמרא הוא כולל 21 דפים, וממוקם בין הדפים סב עמוד ב' - פג עמוד א'.
רקע
כתוב בתורה ”אם המצא תמצא בידו הגניבה משור עד חמור עד שה חיים שניים ישלם” [1] עוד כתוב ”כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה” [2] משמעות הפסוק מדברת על גנב בסתר, שחייב לשלם במקרה שלא טבח או מכר, פעמיים את הגניבה. חיוב זה מכונה תשלומי כפל. ובמקרה שטבח או מכר, אם הנדון בשה, משלם ארבע פעמים את הגניבה. ואם הנדון בשור, משלם חמשה פעמים את הגניבה. חיוב זה מכונה תשלומי ארבעה וחמישה.
נושאי הפרק
תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה
- ערכים מורחבים – תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמישה, הגונב מגנב פטור, מודה בקנס פטור
המשנה דנה בחילוק שבין תשלומי כפל בגנב לבין תשלומי ארבעה וחמישה בגנב, אם הגנב טבח או מכר את הגניבה. שחיוב כפל נוהג בכל גניבה בסתר מכל סוג שהוא. וחיוב ארבעה וחמישה נוהג רק בגניבות של שור ושה בלבד. ובגמרא מבואר[3] שטעם דין זה הוא מגזירת הכתוב.
גונב אחר הגנב
עוד דנה המשנה בסיטואציה שבה לאחר שאדם גנב חפץ מבית הבעלים, גנב אחר בא וגנבו מן הגנב, דינו שאינו חייב בחיובי כפל וארבעה וחמישה. ומקור דין זה מבואר בגמרא[4] שכלפי הגניבה מן הגנב נלמד מגזירת הכתוב ”וגונב מבית האיש”[5] ודורשים משם ולא מבית הגנב. וכלפי הגניבה מהבעלים לשיטת רבי יוחנן שאין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו, סברא הוא לפי שאינו ברשותו של הבעלים. וביארו האחרונים [6]שלרבי יוחנן מהות הגניבה היא ההוצאה מרשות הבעלים, אם כן סברא היא כיון שהגנב השני כלפי הבעלים לא מוסיף דבר בגניבה, פטור. ולשיטת ריש לקיש שאדם מקדיש דבר שאינו ברשותו, אף הגונב אחר הגנב חייב בתשלומי כפל לבעלים הראשונים.