המינהל הראשי לדואר וטלגרף
המינהל הראשי לדואר וטלגרף (ברוסית: Гла́вное управле́ние почт и телегра́фов) היה הגוף הממלכתי ברוסיה שלפני המהפכה, שניהל את מערך הדואר משנת 1884 עד 1917 ועסק בארגון פעילות שירות הדואר והטלגרף.
ארגון בעל שם דומה (מינהל הדואר הראשי) היה קיים גם בשנים 1830–1865.
היסטוריה
המאה ה-19
המחלקה הוקמה ב-22 במאי 1884 במסגרת משרד הפנים של האימפריה הרוסית כתוצאה ממיזוג למחלקה אחת של מחלקות הדואר והטלגרף.[1] הארגון מחדש של המחלקה בוצע במטרה להוזיל את עלויות אחזקת משרדי הדואר והטלגרף.[2] ניקולאי אלכסנדרוביץ' בזאק, לשעבר מנהל מחלקת הטלגרף, הפך לראש המינהל.
מחלקת הדואר הייתה כפופה לשר הפנים, שבסמכותו היה:
- להקים, לסגור ולהעביר מקטגוריה אחת למקומות דואר אחרים;
- לפתור את בעיית זרימת הדואר;
- לקבוע את מספר עובדי הדואר הנמוכים ומשכורתם;
- לבצע שינויים בעסקאות, מיסים, סניפי דואר, כמו גם למזג סניפי דואר וטלגרף מקומיים.
על פי החוק ב-28 במאי 1885 הוקמו 35 מחוזות דואר וטלגרף בקטגוריה הראשונה והשנייה לניהול יחידות הדואר והטלגרף ברמה המקומית. רק סניפי הדואר של סנקט פטרסבורג, מוסקבה, ורשה ואודסה היו בסמכותו הישירה של המינהל הראשי.
בפטרבורג ובמוסקבה נותרו סניפי דואר, מנוהלים על ידי מנהלי דואר. זכויותיהם וחובותיהם של מי ששלטו במחלקת הדואר במחוזות הועברו לראשי המחוזות, למעט ניהול ישיר בלבד של עסקי הדואר בסניפי הדואר המחוזיים והיו בעלי סמכויות פיקוח. לצורך קבלת והעברת תכתובות הוקמו סניפי דואר וטלגרף בערים ובאזורים מיושבים אחרים.
בשנת 1890 אוחדה מחלקת הדואר של דוכסות פינלנד הגדולה עם מחלקת הדואר של אימפריה הרוסית ולשר הפנים ניתנה הזכות להכניס בפינלנד את התקנות על מחלקת הדואר התקפות באימפריה. מאז מונה מנהל הדואר הפיני על ידי הממשל הקיסרי על פי הצעתו של המושל הכללי, בהתבסס על הסכמת שר הפנים. מינויים לתפקידים אחרים במחלקת הדואר הפינית נעשו על בסיס זה, אך פקידים שנקבעו על ידי הסנאט הפיני נבחרו בהסכמה עם ראש מינהל הדואר והטלגרף.
המאה ה-20
בשנת 1903, באימפריה הרוסית (כולל פינלנד), היו 5,988 סניפי דואר וטלגרף מקומיים, לרבות:
- סנפי דואר וטלגרף – 2,711,
- סניפי דואר בלבד – 3277.
ב-1 בינואר 1905 המינהל העסיק
21,907 עובדים ופעלו 3,227 משרדי טלגרף.בשנת 1912 היו:
- 46 משרדים טריטוריאליים
- 12 מחלקות להובלת דואר ברכבת
- שתי מנהלי דואר (של משרדי דואר) בפטרבורג ובמוסקבה
- 29 מחוזות דואר וטלגרף
- שני מרכזי טלגרף עירוניים
- מחוז טלגרף אחד (בפינלנד).
לאחר מהפכת פברואר, ב-5 במאי 1917, הופרד המינהל ממשרד הפנים והפך למשרד עצמאי של דואר וטלגרף, תחילה כמשרד הדואר והטלגרף ואז בשם הקומיסריון העממי לדואר וטלגרף.[3]
ראשי המינהל
האנשים הבאים כיהנו כראשי המינהל הראשי:
- ניקולאי בזאק (1884–1895)
- ניקולאי פטרוב (1895–1903)
- יבגני אנדרייבסקי (1903)
- פיוטר ניקולאייביץ' דורנובו (1904–1905)
- מיכטיל סוואסטיאנוב (1905–1913)
- ולדימיר פוחוויסנב (1913–1917)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Любарская Т. Г. "Министерство внутренних дел". Энциклопедия «П. А. Столыпин». Фонд изучения наследия П. А. Столыпина. נבדק ב-2010-05-15.
- ^ Левченко М. Календарь почтовых дат // Почта России. — 2004. — № 9.
- ^ Зиноватный, Павел. "Россия при Временном правительстве (2 марта — 25 октября 1917 г.)". История информационной политики в России. Фонд развития информационной политики. אורכב מ-המקור ב-2013-04-24. נבדק ב-2010-05-15.
33532355המינהל הראשי לדואר וטלגרף