המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל

המחתרת החלוצית בהולנד, שנקראה לימים "קבוצת וסטרוויל" על שם הרוח החיה בקבוצה יופ וסטרוויל, היא קבוצה מחתרתית שפעלה בין השנים 1942-1945 בהצלת יהודים בשיתוף פעולה מלא בין קבוצה של כ-20 הולנדים נוצרים ומספר דומה של פעילי מחתרת יהודים, יוצאי התנועות החלוציות בהולנד. *

סמלו של אתר "קבוצת וסטרוויל". במרכז הסמל ידיים משולבות על רקע דגלי הולנד וישראל. שילוב הידיים מסמל את שיתוף הפעולה ב"מחתרת החלוצית - קבוצת וסטרוויל" בין קבוצת החלוצים היהודים וקבוצת ההולנדים נוצרים.

רקע

התנועות החלוציות בהולנד

בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 צמחו באירופה תנועות נוער מתוך אידיאלים של גיבוש לאומיות רומנטית, דמוקרטיה וסוציאליזם

כהוריהם, בני הנוער היהודי ראו עצמם חלק בלתי נפרד מבני הקהילות המקומיות והשתתפו בפעילות תנועות נוער אוניברסליות אלה, אך ככל שגברו מעשי האנטישמיות ועמם התעוררות התנועה הציונית קמו על רקע התנועות הללו, תנועות נוער ציוניות שבנוסף לערכים הכללים העמידו במרכזן את ההכנה וההכשרה לקראת עלייה לארץ ישראל. עליית הנאציזם והתגברות הפעילות האנטישמית בגרמניה ששיאה "ליל הבדולח" בין ה-9 ו ה-10 בנובמבר 1938 הביאה בני נוער וצעירים יהודים רבים לעזוב את גרמניה ליעדים שנראו אותה עת בטוחים יותר כשבדרך כלל היעד הסופי הוא העלייה לארץ-ישראל. אחד היעדים המרכזיים הללו הייתה הולנד. בהולנד המשיכו הצעירים בפעילות ההכנה לעלייה לארץ שבמרכזה הכשרה לעבודת כפיים.

הכשרה זו נעשתה בשתי דרכים:

א. הכשרת יחידים – שבה חלוצים יחידים או בקבוצות קטנות רכשו הכשרה מקצועית אצל איכרים הולנדיים. הכשרה זו אורגנה על ידי "האגודה להכשרה מקצועית של חלוצים לארץ-ישראל" ("ארגון דוונטר" Deventer Vereniging)

ב. הכשרה קבוצתית – שבה הפעילו החלוצים חווה חקלאית בה גרו במשותף, או שיצאו במהלך היום לעבודה אצל האיכרים וחזרו לעת ערב לבית המשותף.

מרכזי הכשרה כאלה (או כפי שגם נקראו "קיבוצי הכשרה") היו:

• הוורקדורף בווירינגן, (Werkdorp)
• "בית עליית הנוער" בלוסדרכט (Loosdrecht)
• ה"אגודה" (הכשרה דתית) באנסחדה (Enschede)
• חוות הנוער בחאודה (Gouda)
• ההכשרה באלדן(Elden)
• מרכז הכשרה דתית פרנקר (Franeker)
• הכשרת לאך-קפל (Laag Keppel)

התנועה החלוצית בהולנד הורכבה משלושה ארגוני-חלוצים:

1. "החלוץ"
2. "חברת עולים"
3. "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד)

כשנה לפני כיבוש הולנד על ידי גרמניה הצליחו עוד כ־300 חלוצים להגיע ביולי 1939 מהולנד לארץ ישראל בהפלגה בלתי לגאלית של האניה "דורה" אך כיבוש הולנד שהחל ב-10 במאי 1940והסתיים בתוך 5 ימים, מנע המשך העלייה ארצה.

מתוך התנועות החלוציות בהולנד הגיעו הפעילים היהודים במחתרת החלוצית - "קבוצת וסטרוויל", וכן מרביתם של הניצולים כתוצאה מפעילות מחתרת זו.

תחילת פעולתה של המחתרת החלוצית - "קבוצת וסטרוויל"

פעילותה של המחתרת החלוצית - "קבוצת וסטרוויל" החלה באוגוסט 1942 עת התברר למדריכי ההכשרה ב"בית עליית הנוער" בלוסדרכט, "הפאביליון" שליד בילטהובן, כי הגרמנים צפויים, בתוך מספר ימים, לפנות את המקום מ-49 חניכיו ומדריכיו, להעבירם משם למחנה המעבר בווסטרבורק ומשם לשלחם מזרחה.

מדריכי ההכשרה יכין סימון ("שושו") ומנחם פינקהוף החליטו כי לא יאפשרו מהלך גירוש זה.

מרים וטרמן, חברתו של מנחם, ילידת בילטהובן, יצרה קשר עם יופ וסטרוויל המורה והמחנך ההולנדי, עימו עבדה שנתיים קודם לכן בבית הספר החדשני ה"וורקפלאץ" (Werkplaats) בבילטהובן. משהציע לה יופ מסתור עבורה פנתה בבקשה כי ירתם לפעולת הסתרתם של כל 49 דיירי "הפאביליון". יופ נרתם מיד ובהתלהבות לביצוע התוכנית.

לצורך כך גייס את חבריו מהוורקפלאץ ואלה עזרו בגיוס חברים נוצרים נוספים.

ביום שבת ה-15 באוגוסט 1942 הועברה בטלפון למדריכי ה"פאביליון" מילת הצופן על ידי אריקה בליט מ"עליית הנוער" שמשמעותה הייתה שילוח כל דיירי ה"פאביליון" על ידי הגרמנים למחנה המעצר בווסטרבורק.

בתוך יממה הועברו כל 49 דיירי הבית בלוסדרכט, למסתור בבתי הולנדים נוצרים.

פעילותה של "המחתרת החלוצית - קבוצת וסטרוויל במלחמת העולם השנייה

הפעולה המוצלחת של הסתרת דיירי "בית עליית הנוער" בלוסדרכט הפיחה רוח גבית ברצונו של יופ וסטרוויל וחבריו הנוצרים להמשיך ולהציל את נרדפי השלטון הנאצי.

חברים נוצרים אלה סירבו לעמוד מנגד כאשר בני-אנוש נרדפים ופעלו מתוך אהבת אדם, רדיפת-צדק והומניזם.

כ-20 חברים נוצרים נקבצו ונרתמו לפעולות ההצלה ויחד עמם, תוך שיתוף פעולה מלא, מספר דומה של פעילי מחתרת יהודים שבאו מקרב חברי התנועות החלוציות בהולנד.

פעילותה של המחתרת כללה:

• הברחת חברים ממעצר. בעיקר ממחנה המעבר בווסטרבורק (Westerbork)
• הסתרת חברים תוך חיפוש מקומות מסתור חדשים כל העת.
• זיוף תעודות זיהוי ותלושי מזון
• השגת מזון וכרטיסי מזון למסתתרים
• תקשורת בין הורים מסתתרים לילדיהם
• העברת חברים את גבול הולנד-בלגיה ומשם לצרפת.
• העברת חברים מצרפת לספרד (הבטוחה יותר) על ידי חציית הרי הפירנאים

מעל שלוש שנים פעלו חברי המחתרת – עד שחרורה הסופי של הולנד מיידי הנאצים ב-9.5.1945.

במהלך תקופה זו הביאה מחתרת "קבוצת וסטרוויל" להצלתם של מעל 300 יהודים, רובם מקרב חברי התנועות החלוציות בהולנד.

פעולות ההצלה נעשו ברוחו של יופ וסטרוויל ללא נקיטת דרכים אלימות ותוך סיכון רב של חברי הקבוצה.

בעת פעולות אלה נתפסו חברים רבים על ידי הגרמנים, חלקם שרדו את המלחמה ואחרים נשלחו למחנות המוות במזרח או מצאו את מותם במערב.

יופ וסטרוויל נתפס ב-11 במרץ 1944 תוך כדי ניסיון להבריח שתי אחיות את הגבול מהולנד לבלגיה בדרכן לספרד, והוצא להורג ב-11 באוגוסט 1944 במחנה הריכוז פיכט שבהולנד.

ייחודה של "המחתרת החלוצית - קבוצת וסטרוויל"

ל"קבוצת וסטרוויל" היו מספר מאפיינים ייחודיים:

1. שיתוף פעולה מלא בין חברי הקבוצה הנוצרים וחבריהם היהודים.

2. שוויון מגדרי (גברים ונשים) בפעילות ובקבלת ההחלטות.

3. דרכי פעולה בלתי-אלימות, ברוחו של יופ וסטרוויל.

4. הצלתם של חברי התנועות החלוציות בהולנד.

רשימת החברים הנוצרים, פעילי "המחתרת החלוצית - קבוצת וסטרוויל"

הרשימה מתוך "המחתרת החלוצית בהולנד הכבושה" מאת עדינה כוכבא עמ' 116.

כל החברים זכו להמנות ברשימת "חסידי אומות העולם" שביד-ושם

• יופ וסטרוויל -  Joop Westerweel –(נספה בשואה)
• ויל וסטרוויל – Wil Westerweel
• טינה סכבור – Tine Segboer
• יאן סמיט – Jan Smit
• באוקה קונינג – Bouke Koning
• פראוקה קונינג – Frouke Koning
• יאפ למבק – Jaap Lambeck
• אנטייה "אנס" רוס-חירלינג – Ans" Antje Roos-Geerlink"
• חיל סלומי – Giel Salome
• פים ון מאנן – Pim van Maanen
• חרדה לוף – ון מאנן- Gerda Loeff – van Maanen
• טינוס סחאבינג – Tinus Schabbink
• טוני סחאבינג – Tonny Schabbink
• טיני דה-לנגה – רויטלינגר – Tine de Lange-Reutlinger
• נל ון דר אקר-אשר – Nel van der Akker-Ascher
• בוב יסה – Bob Jesse
• דינטה יסה – Dientje Jesse
• פראנס חריסטן – Frans Gerritsen
• הני דה-האן (חריטסן) – Henny de Haan (Gerritsen)
• הנק ברוסה – Henk Brusse – (נספה בשואה)

רשימת החברים היהודים, הפעילים המרכזיים ב"מחתרת החלוצית - קבוצת וסטרוויל"

• אלזה בירנבאום (לימים עליזה מנדלבאום) – Ilse Birnbaum
• אלי וטרמן - Ellie Waterman
• אלפרד “ציפי” פרנקל* - Alfred “Zippi” Fraenkel
• ארנסט הירש "וילי"* - Ernst Hirsch “Willy” (נספה בשואה)
• בטי בריץ  (לימים בטי שטרן)* - Betti Britz
• גדעון דראך – Gideon Drach
• יואכים - יכין סימון ( "שושו") – "Joachim Simon “Shushu (נספה בשואה)
• יוסף (אד) לינויל* – Josef “Ad” Linnewiel
• לורה דורלכר "אלס" (לימים אורה גורן) - "Lore Durlacher “Els 
• לורה זיסקינד (לימים לורה צימלס) – Lore Sieskind
• לטי רודלסהיים – (לימים אביבה בן-חלד) – Letty Rudelsheim
• יעל “לולי” אקהרט* (לימים יעל בורשטיין) -Eckhart “Lolly”  Yael
• מטה לנדא* (לימים שולמית רוטלר) – Metta Lande
• מנחם פינקהוף – Menachem Pinkhof
• מקס וינדמילר "כור"* - "Max Windmueller “Cor (נספה בשואה)
• מרים וטרמן (לימים מרים פינקהוף) – Mirjam Waterman
• נורברט קליין – Norbert Klein
• נפתלי (הרי) אשר – Naftali (Harry) Asscher
• פאולה קאופמן* (לימים פאולה ולט) -Paula Kaufman)
• קורט האנמן – Kurt Hanneman (נספה בשואה)
• קורט ולטר – Kurt Walter
• קורט ריילינגר "נאנו" – Kurt Reilinger “Nano” (נספה בתאונת דרכים עם סיום המלחמה)
• שושנה ליטן – Shoshana Litten (נספתה בשואה)

* עיקר פעולתו/ה בצרפת הכבושה תוך שיתוף פעולה עם מחתרת ה"מאקי" המקומית

שמה של הקבוצה: "קבוצת וסטרוויל"

משיתוף הפעולה המלא בין קבוצת ההולנדים-הנוצרים וקבוצת החלוצים היהודים, ומהכרת התודה ליופ וסטרוויל הרוח החיה במחתרת זו, נגזר מאוחר יותר, לאחר המלחמה, שמה של המחתרת: "המחתרת החלוצית – קבוצת וסטרוויל" או בקיצור "קבוצת וסטרוויל.

"קבוצת וסטרוויל" לאחר המלחמה

עם תום מלחמת העולם השנייה ועלייתם ארצה של פעילי המחתרת והניצולים, הפכה "קבוצת וסטרוויל" המצילים והניצולים, נוצרים ויהודים, ליחידה מגובשת אחת".

ערב הקמת המדינה הגיעו ארצה מספר חברים נוצרים-הולנדים כדי לתמוך במאמצי ההתיישבות.

קשרי החברות נמשכו ובשנת 1947 באה מהולנד קבוצה חברים קטנה לביקור שאף תועד במספר תמונות.

במהלך ביקורם הוחל בנטיעת "יער וסטרוויל" בהרי מנשה, בין קיבוץ דליה לקיבוץ גלעד, להנצחת זכרם של חברי מחתרת "קבוצת וסטרוויל" שניספו במלחמת העולם השנייה.

החברים היהודים (ניצולים ומצילים) המשיכו בפעילויות הכרת התודה לחבריהם הנוצרים ובשנת 1964 ארגנו ביקור של מרבית חברי הקבוצה ההולנדים בארץ. במהלך הביקור נפגשו חברי "קבוצת וסטרוויל" עם שרת החוץ גב' גולדה מאיר ועם נשיא המדינה מר זלמן שזר ונערכו סיורים לאורכה ולרוחבה של הארץ.

שיאו של הביקור היה ביד-ושם במהלכו זכו החברים הנוצרים להימנות על הראשונים שהוכרו כ"חסידי אומות העולם" וב"שדרת חסידי אומות העולם" נטעו לכבודם עצים.

עמותת "קבוצת וסטרוויל"

מתוך מטרה לשמר את זכר פעולות מחתרת "קבוצת וסטרוויל" בפעולות הנצחה ובמפגשי החברים, הקימו בשנת 1988 חברי הקבוצה, מצילים וניצולים, עמותה.

לעמותה ניתן השם הארוך "יוצאי ההכשרות והמחתרת החלוצית בהולנד – כולל קבוצת וסטרוויל"

רוב החברים, בני דור מלחמת העולם השנייה, הלכו לעולמם זה מכבר, ומתוך רצון לשמר את זכר פעולתה של קבוצה ייחודית זו ממשיך דור הבנים בפעילותה של העמותה על ידי המשך המפגשים השנתיים בהם מסופרים סיפורי ההצלה וכן על ידי אתר אינטרנט שהוקם בשנת 2010.

ספרים

• המחתרת החלוצית בהולנד הכבושה - ליקטה ועיצבה עדינה כוכבא, ערכה והביאה לדפוס רנה קלינוב. בהוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"ט ובית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון. באדיבות והסכמת בית לוחמי הגיטאות הספר הועלה בפורמט דיגיטלי באתר המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל.
• קבוצת וסטרוויל והחלוצים לפלסטינה - ספרו של ד"ר הנס סחיפרס, Hans Schippers, בתרגומה מהולנדית לעברית של תניא רונן. הספר הודפס בישראל בדפוס "סדר צלם" בשנת 2015. הוצאתו לאור בעברית נעשתה על ידי עמותת "יוצאי ההכשרות והמחתרת החלוצית בהולנד - כולל קבוצת וסטרוויל". הספר הועלה בפורמט דיגיטלי באתר המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל.
• אורו הגנוז, יופ וסטרוויל בחייו ובמותו - ערכה ברכה חבס בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון.הודפס בישראל בדפוס קואופרטיבי "אות" חיפה בשנת 1964. באדיבות והסכמת בית לוחמי הגיטאות הספר הועלה בפורמט דיגיטלי באתר המחתרת החלוצית בהולנד.
• יומנו של בר-מזל, סיפורו האוטוביוגרפי של חנן פלורסהיים. הספר יצא לאור על ידי חנן פלורסהיים. הודפס בישראל בדפוס "סדר צלם" בשנת 2002. בהסכמת המחבר הועלה הספר בפורמט דיגיטלי לאתר המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל.
• יכין סימון, שושו, מכתבים מימי השואה והמחתרת - בהוצאת בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, קיבוץ גלעד אדר תשכ"ג, 1963. הודפס בישראל בפוס "עופר" תל אביב. באדיבות והסכמת בית לוחמי הגיטאות הספר הועלה בפורמט דיגיטלי באתר המחתרת החלוצית בהולנד.
• קטרים מושכים קרונות. סיפורו האוטוביוגרפי של שאול שגיב. הספר יצא לאור בשנת 1997 על ידי שאול שגיב בסיוע קרן עמו"ס-לשכת נשיא המדינה, קרן "חבצלת" קיבוץ "יקום" ו"עמותת יוצאי ההכשרות והמחתרת בהולנד". הודפס בישראל בדפוס "סדר צלם" בשנת 2002. בהסכמת המחבר הועלה הספר בפורמט דיגיטלי לאתר המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל.
• הם היו חברינו. ספר זיכרון לחברי ההכשרות והמחתרת החלוצית בהולנד, שנרצחו בשואה. ספרו של יגאל בנימין. עריכה: דינה גינתון. הודפס בישראל בעזרת עמותת "יוצאי ההכשרות והמחתרת החלוצית בהולנד - כולל קבוצת וסטרוויל" בשנת תשנ"א (1990) בדפוס "חדקל" תל אביב. הספר הועלה בפורמט דיגיטלי לאתר המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל.
• ילד עומד על סף דלתי. סיפור הסתרתו של הילד גדעון ליטן. ספרה בהולנדית של אלן טן-ברחה (Ellen ten Berge). תרגום לעברית: אירית באומן. עיצוב גרפי: רות רודין. הוצאת דוקוסטורי רעננה 2014. הוצא לאור בעברית בסיוע יד-ושם, קבוצת עזריאלי וועידת התביעות. בהסכמת המחברת הועלה הספר בפורמט דיגיטלי לאתר המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל.
• שיחות ביני לבין עצמי. סיפורה האוטוביוגרפי של לטי רודלסהיים (אביבה בן-חלד). הספר יצא לאור בישראל בשנת 2002 בהוצאת דוקוסטורי רעננה. אושר לפרסום באתר קבוצת וסטרוויל באדיבותה של מרים דובי – חזן, הוצאת דוקוסטורי בע"מ.

קישורים חיצוניים

• אתר המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל
• יד-ושם, חסידי אומות העולם
• ארכיון מוזיאון בית לוחמי הגטאות

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29744065המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל