המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק
| תולדות המוזיקה הקלאסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מוזיקה עתיקה | ||||||
| ימי הביניים | (476 - 1450) | |||||
| הרנסאנס | (1450 - 1600) | |||||
| התקופה האמצעית | ||||||
| הבארוק | (1600 - 1750) | |||||
| התקופה הקלאסית | (1740 - 1830) | |||||
| התקופה הרומנטית | (1815 - 1910) | |||||
| מוזיקה מאוחרת | ||||||
| מוזיקה מודרנית | (1900 - ההווה) | |||||
מוזיקת בארוק היא מוזיקה קלאסית שנכתבה בתקופת הבארוק בין השנים 1600 ו-1750 לערך. על ציר הזמן של המוזיקה הקלאסית המערבית תקופת הבארוק נמצאת אחרי מוזיקת תקופת הרנסאנס ולפני התקופה הקלאסית. ליצירות שנכתבו בתקופת הבארוק מקום מכובד בהיסטוריה של המוזיקה הקלאסית, והן מבוצעות עד היום.
סקירה כללית
תחת השם "בארוק" נכללים סגנונות רבים של מוזיקה, שמקורם מאזורים רבים באירופה ושנכתבו במהלך תקופה של כ-150 שנה. החלת המונח בארוק על מוזיקה החלה רק בתחילת המאה העשרים, ועד שנות השישים הייתה מחלוקת בעניין הכללתם של סגנונות מגוונים כשל באך, דומניקו סקרלטי ויאקופו פרי, אך כיום המונח התקבל ונכנס לשימוש נרחב.
תקופת הבארוק מחולקת לשלוש תת-תקופות: הבארוק המוקדם, הבארוק התיכון והבארוק המאוחר. רוב היצירות הנחשבות כיום כ"בארוקיות" נכתבו בתקופת הבארוק המאוחר.
מוזיקת הבארוק לעומת מוזיקת הרנסאנס
גם במוזיקת הבארוק וגם במוזיקת הרנסאנס נעשה שימוש נרחב בפוליפוניה ובקונטרפונקט. אלא שאם בתקופת הרנסאנס ההרמוניה הייתה תוצר לוואי של הפוליפוניה, בתקופת הבארוק המבנה ההרמוני נעשה חשוב. בתקופת הבארוק מתפתחת ההבדלה בין חשיבות הקולות השונים - מתן משקל יתר לקול העליון ולקול הבאס, הבחנה שבאופן כללי לא הייתה קיימת במוזיקת הרנסאנס, בה לקולות השונים ניתן משקל שווה. ישנם הבדלים נוספים בין מוזיקת הרנסאנס למוזיקת הבארוק. במוזיקת הבארוק ניתן לרגש מקום חשוב יותר, (היווצרות תורת האפקטים) ויצירות רבות שואפות לתאר רגש מסוים על גווניו. לעיתים קרובות, מוזיקת הבארוק נכתבה לנגנים וירטואוזים, ובאופן כללי היא קשה יותר לביצוע מאשר מוזיקת הרנסאנס. שינוי נוסף שחל בין תקופת הרנסאנס לתקופת הבארוק הוא עלייתם של הקטעים האינסטרומנטליים, וירידתו של סגנון הא-קפלה של שירה ללא לווי כלי. קישוט נרחב של היצירה הוא מאפיין חדש נוסף שנכנס למוזיקת הבארוק. לעיתים קרובות הקישוט אולתר על ידי הנגן.
מוזיקת בארוק לעומת מוזיקה מהתקופה הקלאסית
בתקופה הקלאסית השימוש בקונטרפונקט פחת, לטובת שימוש בהומופוניה (למרות זאת, מלחינים שונים גילו מחדש את הקונטרפוקנט במשך התקופה הקלאסית, דבר שהתבטא בפוגות). כמו כן השימוש בקישוט פחת.
היצירות בתקופה הקלאסית נטו להכתב עם מבנה פנימי סדור, שהתבטא במיוחד בסונאטה (ששורשיה בתקופת הבארוק). מודולציה - מעבר בין סולמות - הפכה לאלמנט מבני ודרמטי. היצירות נכתבו כמסע מהטוניקה, ובחזרה אליה. כמו כן, הכתיבה בתקופה הקלאסית שואפת לנקודת שיא וממנה פתרון, בעוד שבאופן הכללי ניתן לומר על יצירות בארוקיות שרמת המתח בהן נשמרת לאורך היצירה.
הבדל נוסף בין יצירות מהתקופה הקלאסית ליצירות בארוקיות הוא במגוון הרגשות המוצג ביצירה. בעוד שיצירות בארוקיות נטו לתאר רגש יחיד, יצירות קלאסיות תארו קשת שלמה של רגשות.
סוגות (ז'אנרים)
מלחיני תקופת הבארוק כתבו במגוון רחב של סוגות. האופרה, שהחלה להתפתח בתקופת הרנסאנס, הפכה לצורה חשובה בבארוק. האורטוריה הגיעה לשיאה בתקופת הבארוק, בעבודותיהם של באך והנדל.
בתחום המוזיקה הכנסייתית, חשיבותן של המיסה והמוטט ירדה מעט, אך הקנטטה תפסה מקום נכבד בעבודותיהם של באך ומלחינים פרוטסטנטים אחרים.
סונאטות וסוויטות אינסטרומנטליות נכתבו לכלי יחיד, להרכבים קאמריים ולתזמורות קטנות. הקונצ'רטו תפס תאוצה בתקופת הבארוק, גם בצורת סולן יחיד ותזמורת, וגם בצורת קבוצת סולנים שמולה עומד הרכב מלא.
הסיגנונות מחולקים לפי 2 קטגוריות: דתית וחילונית
דתית: בדרך כלל מוזיקה כנסייתית המורכבת ממקהלה וכלי מלווה (בנגו')
חילונית: הכוללת קנטטה חילונית אופרה ופוגה המנוגנת על ידי הרכב של כ-4 נגנים: באסו קונטינואו, פורטה-פיאנו, כינור וכלי נשיפה.
מעבר לתקופה הקלאסית
לשלב שבין הבארוק לתקופה הקלאסית, על מגוון הרעיונות המתחרים שהועלו בו, והניסיונות לאחד השפעות שונות, יותר משם אחד. יש הקוראים לו גאלאנט, רוקוקו או פרה-קלאסי. בתקופה זו המלחינים הבארוקיים במובהק היו עדיין פופולריים - באך, הנדל וטלמן המשיכו להלחין כשהסגנון ההומופני היה כבר בעלייה ברורה. התרבות המוזיקלית עמדה בפני צומת - המלחינים הגדולים של הסגנון הישן נתפסו כמי שהטכניקה שלהם לוטשה עד לשיא, אך הציבור רעב לחידושים. זו הסיבה שקרל פיליפ עמנואל באך הפך לפופולרי כל כך - הוא הבין את צורות ההלחנה השונות, אך גם ידע כיצד לשלב אותם ברוח החדשה. עזיבתו את הסגנון הישן העלתה את קרנו עד כדי כך שהאפיל על אביו, יוהאן סבסטיאן באך, שלתקופה ארוכה נשכח.
ראו גם
קישורים חיצוניים
