המודל הצ'יליאני
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר סדר, שגיאות בהטיית פעלים ובפיסוק.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר סדר, שגיאות בהטיית פעלים ובפיסוק. |
המודל הצ'יליאני הוא כינוי שניתן לחלק מרעיונותיו של מודל כלכלי ליברלי לניהול כספי ביטוח פנסיוני, שתוכנן ויושם לראשונה בצ'ילה החל משנות השמונים של המאה העשרים ועד ימינו. הרעיון המרכזי העומד מאחורי מודל זה הוא התאמת מידת הסיכון לגיל החוסך. כאשר ככל שגיל המשקיע צעיר יותר, ערוצי ההשקעה בפנסיה הם בעלי סיכון גבוה, יותר וככל שגיל המשקיע עולה כך גם ערוצי ההשקעה מותאמים להיות בעלי סיכון נמוך יותר. בנוסף, אם התשואה המזערית המצופה מההשקעות לא מתקבלות, על הקרן לממן זאת, ואם אין ביכולת הקרן לממן אז המדינה משלמת ומשלימה את הפערים.
שיטה זו הוצגה בעולם כשיטה יעילה ואומצה במדינות ה-OECD בעלות שיטת הפנסיה התקציבית, כשחלקים משיטה זו אומצו גם בישראל. בישראל מודל זה מכונה לעיתים גם מודל חכ"מ (חיסכון כספי מותאם). פתיחת שוק ההון לתחרות בין קרנות הפנסיה השונים בצ'ילה הוביל לירידה במספר קרנות הפנסיה הפרטיות, ויש הטוענים כי מודל זה פשט את הרגל וכי אינו אפקטיבי.
היסטוריה
השינוי במדיניותה הכלכלית של צ'ילה החל בשנות ה-70 של המאה העשרים והקיף תחומים רבים בכלכלת המדינה. לאורך המאה העשרים ועד אמצע שנות השבעים, נקטה צ'ילה בקו כלכלי שמרני ובירוקרטי[1]. תקנות ונהלים רבים שהונהגו מיתנו את הצמיחה במדינה[2]. התחום הפנסיוני נשלט בידי קבוצות לחץ שונות, כך שמספר מצומצם יחסית של חוסכים נהנה מתנאים פנסיוניים משופרים ביחס לשאר אזרחי המדינה[3]. כל אלה הנציחו את מעמדה הכלכלי הנחות של צ'ילה בקרב מדינות אמריקה הלטינית וגרמו לרמת אינפלציה גבוהה[4].
החל מאמצע שנות השבעים, עברה מדיניותה הכלכלית של צ'ילה מספר שינויים, בהם השינוי בשוק הפנסיוני הנחשב לאחד מהבולטים יותר. השליטה בשוק זה הופרטה והחוסכים זכו לחופש פעולה בבחירת מסלולי השקעתם[5]. חברות פרטיות הורשו לייצר מוצרים פנסיוניים ולשווק אותם לציבור הרחב. שינוי זה עורר את שוק ההשקעות במדינה וגרם לצמיחה מהירה בשנים שלאחר מכן, במיוחד לאורך שנות השמונים[6]. החלק הפנסיוני של המודל יושם ב-4 בנובמבר 1980 על ידי שר העבודה והרווחה חוזה פִּינְיֵרַה (אנ').
תיאור המודל
גיל וסיכון
המודל מאמץ תפיסת עולם לפיה החוסך הפנסיוני אינו מתמצא בניהול הסיכונים הנדרשים לקבלת תשואה אפשרית בתיק ההשקעות שלו. כמו כן, שינויים במאפייני החוסך כגון עליה בגיל, דורשים את התאמת החיסכון הפנסיוני לרמת סיכון נמוכה יותר. החוסך הממוצע לא ישכיל לבצע שינויים אלו, כך שנדרשת התערבות חיצונית במערכת הפנסיונית.
על פי הנחה זו, המודל קובע כי בגיל צעיר עדיף להשקיע בקרנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר שכן בטווח הארוך הסיכוי לקבלת תשואה עולה. מנגד, בגיל מבוגר וככל שהחוסך מתקרב לגיל הפנסיה מסלולי ההשקעה העדיפים יהיו סולידיים יותר, כך שמובטח לחוסך (הקרוב לגיל הפנסיה) שחסכונותיו משנות עבודתו לא ייפגעו. המעבר בין המסלולים יבוצע באופן אוטומטי ללא צורך בהתערבות מצד החוסך, אך עם זאת המודל יאפשר לחוסכים המודעים לסיכון לשנות את מסלולי ההשקעה שלהם.
כללי
כל יצרן בשוק הפנסיוני הונחה לייצר מוצר אחד בלבד, כאשר לכל מוצר הוא נדרש להקצות חמישה מסלולי השקעה שונים המדורגים לפי רמת סיכון מ- A ועד E. מסלול A נחשב למסלול בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר, מסלול B נחשב בעל רמת סיכון גבוהה יחסית אך נמוכה מזו של מסלול A, וכך הלאה עד מסלול E, המסלול השמרני ביותר. התנאים שיצרני המוצרים הפנסיוניים נדרשו לעמוד בהם כדי להשתייך למסלול מסוים בוטאו במונחי Variable Income (אחוז ניירות ערך בעלי הכנסה משתנה במוצר): מסלול A נדרש לרצפה של 40 אחוזים ותקרה של 80 אחוזים בחשיפה להכנסה משתנה. החשיפה להכנסה משתנה בשאר המסלולים הולכת ופוחתת עד שבמסלול E הרצפה והתקרה בחשיפה זו שוות לאפס.[7]
פירוט החלוקה למסלולים
על מנת להקטין ככל האפשר את רמות החשיפה למסלולים נועזים בגיל מבוגר, ומצד שני להגדיל ככל האפשר את הרווח בגיל צעיר, כל חוסך משויך אוטומטית למסלול שהותאם לגילו, באופן הבא:
- מסלול ברירת המחדל הראשון: גברים ונשים עד גיל 35. רמת הסיכון שנקבעה היא B.
- המסלול השני: גברים בני 55-36 ונשים בנות 50-36. רמת הסיכון שנקבעה היא C.
- המסלול השלישי: גברים בני 55 ומעלה, נשים בנות 51 ומעלה וגמלאים. רמת הסיכון שנקבעה היא D.
- מסלולים A ו- E לא נקבעו כמסלולי ברירות מחדל וניתן לבחור אותם בתנאים מסוימים, כפי שיפורט להלן.
תנאים והגבלות
המודל מתיר לחלק את כספי החיסכון לשני מסלולים לכל היותר. ניתן לעבור ממסלול שמרני למסלול שמרני יותר, בכל גיל. מעבר ממסלול נועז למסלול נועז יותר אינו פתוח לכל החוסכים ותלוי בגיל החוסך. חוסכים המשויכים לקבוצה השלישית (משויכים למסלול D כברירת מחדל) אינם רשאים לבחור במסלול A, ואילו חוסכים הנמצאים בגיל פנסיה אינם רשאים להעביר את כספם למסלול A או B [8]
יישום המודל במדינות שונות
מדינות רבות ברחבי העולם מביעות התעניינות במודל הצ'יליאני ותוצאותיו המרשימות על כלכלת צ'ילה. בין מדינות אלו ניתן למנות את ארצות הברית[9] ,הודו[10] , מקסיקו בוליביה אל סלוודור, הונגריה, פולין, קזחסטן, ועוד[11]
המודל הצ'יליאני בישראל
החל משנת 2008 גורמים שונים בשוק ההון, בהם הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, [12], ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר [13] החלו בוחנים את משמעות יישומו של המודל הצ'יליאני בישראל. המודל עבר בצ'ילה שינויים רבים בתחיקה והגבלות במשך השנים, ההתייחסות בישראל לרעיונות המודל היא לגרסתו החל מחודש אוגוסט 2002, התאריך בו החל השימוש במסלולים כפי שהם מתוארים בסעיף #פירוט החלוקה למסלולים.
משנת 2010 פרסם האוצר מספר טיוטות של תקנות בנושא יישום המודל הצ'יליאני תחת השם "המודל החכ"מ" (חיסכון כספי מותאם), אולם התקנות לא הובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת ומועד הביצוע נדחה מספר פעמים[14][15]. מחלוקת התעוררה סביב הדרישה של חברי כנסת ושל פורום החוסכים לפנסיה בישראל להנפיק איגרות חוב מיועדות בשיעור גבוה יותר למסלולים לחוסכים המבוגרים, בעוד האוצר סירב להגדיל את הנפקתן. בנובמבר 2014 הציג משרד האוצר טיוטה עדכנית של חוזר המחיל את המודל[16]. לאחר שנתקבלו הערות של גופים שונים, בראשם פורום החוסכים לפנסיה בישראל, פרסם משרד האוצר בפברואר 2015 הנחיה מחייבת למימוש המודל בישראל החל מינואר 2016.
ביקורת על המודל
ביקורת הובעה לגבי רעיונות המודל במספר מישורים – המודל מגביל את הזכאות לפנסיה כך שעובדים עצמאים שלא הפרישו לפחות 20 שנה לפנסיה אינם זכאים לה, מה שעלול להשאיר אותם ללא תמיכה כספית בשנות הפרישה שלהם [9]. ביקורת נוספת על המודל טוענת כי הוא מעודד מעבר מוגבר בין מוצרים ומסלולים, באופן שגורם להוצאות יקרות ומיותרות בפרסום למוצרים השונים ודמי מעבר רבים שנגבים במעבר בין מוצר למוצר. בנוסף, המודל מאפשר ליצרנים השונים לגבות דמי תשלום שונים ומשונים, חדשות לבקרים, מה שמייקר את ההוצאה לחוסך. [17] בישראל הביקורת העיקרית, מתייחסת להיעדרה של רשת ביטחון מורחבת, כגון איגרות חוב מיועדות בשיעור גבוה יותר, לחוסכים המבוגרים יחסית שכספם אמור להיות מושקע באופן סולידי, וגם כספם מושקע בשוק ההון.
קישורים חיצוניים
- המודל הצ'יליאני באתר פורום החוסכים לפנסיה
- המודל הצ'ילאני הוא פתרון חלקי, גלובס, 31/08/2009
- אליצפן רוזנברג, המסלול החדש של החיסכון הפנסיוני, באתר ynet, 16 בדצמבר 2008
- רחלי בינדמן, המודל הצ'יליאני יוצא לדרך: הסיכון בחיסכון הפנסיוני יותאם לגיל החוסך, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2015
- אסא ששון, המודל הצ'יליאני מגיע לישראל: מנהלי הפנסיה יגדירו את המסלולים מותאמי הגיל, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2015
הערות שוליים
- ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.38
- ^ The Development of the Chilean Bond Market: (draft version, 2006) Braun Matias et al.,p.3
- ^ The Chilean Pension System(OECD, 1998),p.4-6
- ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.38
- ^ Liberating Workers: The World Pension Revolution(Cato Institute, 2001)by José piñera
- ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.34
- ^ Financial Sector Assesment Program Chile The Pension Fund Sector (International Monetary Fund Monetary and Financial Systems Department 2004) p.10
- ^ Financial Sector Assesment Program Chile The Pension Fund Sector (International Monetary Fund Monetary and Financial Systems Department 2004) p.10
- ^ 9.0 9.1 http://www.wharton.universia.net/index.cfm?fa=viewfeature&language=english&id=937
- ^ JosePinera.com
- ^ Liberating Workers: The World Pension Revolution(Cato Institute, 2001)by José piñera
- ^ אליצפן רוזנברג, לא מרוצים מהתשואה? תנהלו בעצמכם את הכסף, באתר ynet, 10 באפריל 2009
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3595610,00.html
- ^ רם עוזרי: המוסדיים לחצו - יישום המודל הצ'יליאני להפחתת סיכונים בפנסיה נדחה ל-2014, דה מארקר, 18.4.12
- ^ רימונה פרקש ברוך: ח"כ כץ לא היה מרוצה מהמודל הצ'יליאני והביא לדחייתו בשנה, כלכליסט, 19.4.12
- ^ אליצפן רוזנברג, לחיסכון לפי גיל: האם הפעם זה יצליח?, באתר ynet, 6 בנובמבר 2014
- ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.44
