היפוסטיל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מודל של ההיפוסטיל בכרנך, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו-יורק

באדריכלות, היפוסטיל הוא אולם בעל גג אשר תקרתו נתמכת על ידי עמודים. מקור השם היפוסטיל הוא מהמילה ביוונית עתיקה hypóstȳlos שמשמעותה "מתחת לעמודים"" (כש-hypó משמעותו מתחת ו-stŷlos משמעותו עמודים). היפוסטיל מפורסם מהעת העתיקה נמצא בכרנך שבמצרים במקדש לאל אמון-רע הכולל 134 עמודים.

הגשר המקשר בין העמודים יכול להיבנות ממגוון חומרים כמו אבן, עץ או חומר קשיח אחר כמו ברזל, פלדה ובטון מזוין. העמודים יכולים להיות בגובה זהה או כמו בכרנך שבו העמודים בחלל המרכזי גבוהים מהעמודים במעברים הצדדיים, ובכך מאפשרים יצירת פתחים בקיר מעל העמודים הקטנים, הנותנים לאור יום להיכנס ולהאיר את האולם.

במצרים העתיקה נעשה שימוש בצורת בנייה זו במקדשים רבים, כמו מקדש רעמסס השלישי במדינת האבו, מקדש מנתוחותפ בדיר אל-בחרי, הרעמסאום, מקדש לוקסור מקדש אדפו מקדש דנדרה ומקדשים נוספים, לעיתים נעשה בו גם שימוש בבניה חילונית. ההיפוסטיל היה בשימוש גם במקדשים יוונים עתיקים, כנ"ל גם באסיה, במיוחד בבנייה בעץ.

באדריכלות של מסגדים רבים, באולם התפילה המרכזי, נעשה שימוש בצורת בנייה זו תוך שילוב של קשתות בין העמודים. דוגמה ידועה הוא המסגד הגדול של קיירואן (Great Mosque of Kairouan) הנמצא בתוניסיה. גם באדריכלות המודרנית נעשה שימוש בהיפוסטיל, דוגמה לכך הוא אולם מקבלי הפנים בקומה G בטרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון. שימוש בהיפוסטיל נעשה גם במוזיאון החדש בברלין בעיצוב החצר המצרית.

גלריית תמונות

ההיפוסטיל בכרנך

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפוסטיל בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0