הילד הבוכה
"הילד הבוכה" הוא כינוי לציור שהיה נפוץ ומוכר מאד בישראל, בו מוצגת דמותו של ילד לבוש מעיל, שדמעות זולגות על לחייו. ציור זה הוא אחד מתוך סדרת דיוקנאות של ילדים (ברובם בנים, אך גם בנות) בעלי הבעה רצינית או עצובה ודמעות על פניהם, שהיו נפוצים ברחבי העולם בשנות ה-70 וה-80.
הציור מיוחס לצייר האיטלקי ברונו אמאדיו (Bruno Amadio) שנודע גם בשם ג'ובאני בראגולין (Bragolin)[1]. בראגולין צייר כנראה מאות ציורים בסגנון זה[2]. הציורים ברובם אינם חתומים ותאריכיהם אינם ידועים. התמונות היו מן הראשונות ששוכפלו בצבע בקנה מידה רחב כבר בשנות ה-60, וככל הנראה צוירו שנים לפני כן. ציורי הילדים הבוכים היו פופולריים באירופה ובדרום אמריקה, ונמכרו על פי ההערכה במיליוני עותקים, ללא תמלוגים כלשהם לצייר[2].
אגדה אורבנית
החל משנות ה-80 התפתחו אגדות אורבניות סביב ציורי הילד הבוכה, הקושרות אותם לקללות ולמאגיה. בספטמבר 1985 פרסם ג'ון מרפי בעיתון הבריטי "דיילי סטאר" סיפור על שריפה שפרצה ברותרהאם שבדרום חבל יורקשייר. אחד השרידים היחידים שנותרו בלא פגע אחרי השריפה הייתה תמונת "הילד הבוכה". בני המשפחה היו משוכנעים שהסיבה לדליקה לא הייתה רשלנותם אלא דווקא התמונה המקוללת.[3]. הצהובון הבריטי "סאן" אימץ את הסיפור ופרסם ב-4 בספטמבר 1985 כתבת שער על הציור ה"מקולל", בה ציטט כבאים שגרסו כי בידם רשימה של 50 מקרים של דליקות בהן שרדה תמונת "הילד הבוכה". הכבאים האמינו כי התמונה מקוללת וסירבו להכניסה אל בתיהם. ה"סאן" המשיך לפרסם סיפורים ברוח דומה, במטרה לעורר היסטריה המונית סביב הציור ועורכו של העיתון, קלווין מקנזי, אף ארגן טקס שריפה פומבית של ציורי "הילד הבוכה".
שירות כיבוי האש של דרום יורקשייר פרסם מאוחר יותר הודעה שגרסה כי אין שום קשר בין תמונות "הילד הבוכה" שהיו נפוצות במקומות רבים ובין הדליקות. הסיבה לדליקותם הנמוכה של הציורים הייתה, ככל הנראה, העובדה שהודפסו על גליונות קרטון דחוס עבים, שדליקותם נמוכה.
התייחסות בתרבות
- בשנת 2002 הופיעה בישראל פרסומת של חברת פלאפון בה שימשה תמונת הילד הבוכה כמוטיב העיקרי[4].
- על כריכת ספרו של אתגר קרת, "געגועי לקיסינג'ר" מופיעים פני ילד בוכה המזכירים בבירור את פני הילד שבתמונה.
קישורים חיצוניים
- תמונת הילד הבוכה, באתר Halemo, 6 בספטמבר 2002
אתר הולנדי שהוקדש לציורי הילדים הבוכים בתאריך 22 באפריל 2016, בארכיון האינטרנט- Ann Carney, The Curse of the Crying Boy Painting, Exemplore, March 27, 2018 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Massimo Polidoro, Curse That Painting!, Skeptical Inquirer Volume 36.6,, November/December 2012 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 קורות חייו ומידע נוסף באתר המוקדש לג'ובאני בראגולין
- ^ כך לטענת דר' דייוויד קלארק. ר' כאן: http://www.thestar.co.uk/bizarre/Truth-about-the-Crying-Boy.3841222.jp וגם כאן: http://www.thestar.co.uk/diary/Dr-David-debunks-39curse39-of.2061981.jp.
- ^ פירסומת פלאפון - הילד הבוכה / הילד השמח, באתר Halemo, 4 בדצמבר 2002
24963788הילד הבוכה